האם ניתן להמתין עם מתן טיפול אנטיביוטי עד לתשובת תרביות דם בחולים עם אנדוקרדיטיס?

מקור: Open Forum Infectious Diseases

בחולים יציבים קלינית עם חשד או הוכחה לאנדוקרדיטיס זיהומי, דחיית התחלת טיפול אנטימיקרוביאלי עד לקבלת תוצאות תרביות דם אינה מלווה בעליה בשיעורי התמותה לאחר 30 ימים או תוצאות קליניות גרועות יותר, בהשוואה למתן טיפול אנטי-מיקרוביאלי מיידי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Open Forum Infectious Diseases.

החוקרים משווייץ השלימו מחקר רטרוספקטיבי בשני בתי חולים אוניברסיטאיים לערכת ההשפעה של דחיית טיפול אנטי-מיקרוביאלי על הישרדות בחולים עם חשד או הוכחה לאנדוקרדיטיס זיהומי. הם בחנו 1,230 אירועי בקטרמיה עם חשד לאנדוקרדיטיס זיהומי; טיפול אנטי-מיקרוביאלי מיידי ניתן ב-675 מקרים והטיפול נדחה עד תוצאות תרביות דם ב-555 מקרים.

התוצאים שנבחנו כללו את שיעורי התמותה לאחר 30 ימים ואת התוצא העיקרי המשולב לאחר 30 ימים שכלל תמותה, אירועים אמבוליים חדשים או זיהומים חדשים בעצם או במפרק בחולים עם חשד או הוכחה לאנדוקרדיטיס זיהומי.

מהנתונים עולה כי שיעורי התמותה לאחר 30 ימים לא היו שונים משמעותית בין זרוע טיפול מיידי וזרוע טיפול מאוחר (5% לעומת 5%, p=0.854).

בקרב 597 אירועים עם הוכחה לאנדוקרדיטיס זיהומי, לא תועדו הבדלים בשיעורי התמותה לאחר 30 ימים (p=0.174) או בשיעורי התוצא העיקרי המשולב לאחר 30 ימים (p=0.263) בין שתי קבוצות הטיפול.

גורמים מנבאים בלתי-תלויים של תמותה לאחר 30 ימים כללו את מדד Charlson Comorbidity Index מעל 4 נקודות ובקטרמיה ממושכת; התחלה מיידית של טיפול אנטי-מיקרוביאלי לא לוותה בסיכון מופחת לתמותה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בגישה זהירה ומותאמת-מטופל להתחלת טיפול אנטי-מיקרוביאלי בחולים יציבים קלינית עם חשד לאנדוקרדיטיס זיהומי, בפרט במקרים בהם יש ספק באבחנה, זאת בכדי להימנע מטיפול אנטי-מיקרוביאלי רחב-טווח.

Open Forum Infectious Diseases, Oct 7, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

2 תגובות
  • י

    ירון בר-לביא

    7.1.2026

    מכיון שזה רטרוספקטיבי זה מוטה מאד
    ויש סיכוי שאילה שכן קבלו טיפול אנטיביוטי היו קשים יותר או עם מחלות רקע ואילה שלא קבלו טיפול מצבם היה קשה יותר
    ולכן המחקר הזה לא מוכיח שאין צורך בטיפול אנטיביוטי. מה עוד שמראש הם אומרים שמי שי לו מחלות רקע רצוי כן לתת טיפול מידי.
    רק מחקר פרוספקטיבי עם קריטריוני חומרה זהים יכול לתמוך בהחלטה כל כך חריפה - לא לתת טיפול אמפירי לחולה חשוד לאנדוקרדיטיס. גם לא ברור האם יש איזה עדות לסיכון במתן טיפול מוקדם.

  • י

    ירון בר-לביא

    7.1.2026

    לתקן שאלה שלא קבלו טיפול מצבם היה קל יותר

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן