תסמונת נוגדנים אנטי־פוספוליפידיים קטסטרופלית היא צורה נדירה וחמורה של APS, המאופיינת בהיווצרות מהירה של קרישי דם מפושטים ובכשל רב־מערכתי, עם שיעורי תמותה גבוהים למרות טיפול סטנדרטי. מטרת המחקר הייתה לזהות מנגנונים מולקולריים התורמים למחלה ולבחון את תפקיד הקולטן CR1 בוויסות מערכת המשלים.
החוקרים בדקו חולי CAPS והשוו אותם לחולים עם APS לא קטסטרופלי ולנבדקים בריאים. נמצא כי בקרב חולי CAPS קיימת ירידה משמעותית בביטוי CR1 על פני אריתרוציטים, הנגרמת משילוב של וריאציות גנטיות נדירות והשתקה אפיגנטית באמצעות מתילציה של אזור הפרומוטר. ירידה זו פוגעת ביכולת פינוי קומפלקסים חיסוניים מהדם ומובילה להפעלה עודפת של מערכת המשלים ולנטייה מוגברת לטרומבוזיס.
באמצעות ניסויי מעבדה מתקדמים, כולל עריכת גנים בשיטת CRISPR ומבחני הרג תאי מתווך־משלים, הודגם כי חסר ב־CR1 מגביר נזק תאי תלוי־משלים. בנוסף, רמות קומפלקסים חיסוניים במחזור הדם היו גבוהות יותר בחולי CAPS בהשוואה לנבדקים בריאים. טיפול בעיכוב C5 במערכת המשלים הביא להפחתת קרישיות ולשיפור קליני בחלק מהחולים.
המחקר מדגיש כי CR1 אינו רק סמן נלווה אלא גורם פתוגני מרכזי בהתפתחות CAPS. החוקרים מציעים שימוש בבדיקת ביטוי CR1 כביומרקר לזיהוי חולים בסיכון גבוה וכן תומכים בשימוש בעיכוב משלים כגישה טיפולית ממוקדת בחולים אלו.
פרופ’ שחף שיבר, מומחית ברפואה פנימית, בראומטולוגיה וברפואה דחופה. ראומטולוגית בכירה בבית החולים בילינסון ומנהלת המחלקה לרפואה דחופה. מרצה בכירה וראש החוג לרפואה דחופה, אוניברסיטת תל־אביב.
Reference :
Ranjan N, Cole MA, Gerber GF, et al. Genetic and epigenetic dysregulation of CR1 is associated with catastrophic antiphospholipid syndrome. Annals of the Rheumatic Diseases. 2025.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!