קרע רשתית מעלה את הסיכון להיפרדות לאחר ניתוח קטרקט

מקור: America Society of Retina Specialists

כאחד מכל 20 מטופלים לאחר פרוצדורת לייזר לטיפול בקרע רשתית צפוי לאבחנה של קרע רשתית נוסף, או היפרדות רשתית לאחר ניתוח קטרקט, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists.

החוקרים התמקדו בקרעי רשתית בעיניים שלא עברו ניתוח קטרקט קודם, שכן ידוע כי במקרים אלו ייתכנו קרעי רשתית. ללא טיפול, קרע רשתית עלול להתקדם להיפרדות רשתית, כאשר נוזל רשתית חודר מתחת לשכבת הרשתית ומוביל להיפרדות של הרשתית משכבת RPE (או Retinal Pigment Epithelium). היפרדות רשתית עלולה מצידה להוביל לאובדן ראיה.

מדגם המחקר כלל 1,738 עיניים ממאגר Epic Cosmos אשר אובחנו עם קרע רשתית לפני ניתוח קטרקט וטופלו בלייזר לפני ניתוח להסרת קטרקט, כולל חולים שעברו ניתוח זגוגית-רשתית בעת פרוצדורת קטרקט. שיעורי היארעות סיבוך נוסף ברשתית עמד על 5.3%, שיעור גבוה למעלה מפי חמישה מהסיכון הכולל להיפרדות רשתית לאחר ניתוח קטרקט, אשר במחקר בשנת 2015 עמד על כ-1%.

בגברים במחקר תועד סיכון גבוה ב-25% לסיבוך רשתית לאחר ניתוח קטרקט ובאלו ממוצא אסיאתי תועד סיכון גבוה יותר מאחרים, ככל הנראה בשל שיעורים גבוהים יותר של מיופיה באוכלוסייה אסיאתית.

בחולים עם קרעי רשתית מרובים לפני ניתוח קטרקט שיעור סיבוכי רשתית היה גבוה כמעט פי שלושה, בהשוואה לאלו עם קרע רשתית יחיד. בחולים שהמתינו במשך למעלה משישה חודשים בין תיקון קרע רשתית ובין ניתוח קטרקט תועד סיכון נמוך במחצית לסיבוכי רשתית, בהשוואה לאלו שעברו ניתוח קטרקט מוקדם יותר.

חולים עם אבחנה של היפרדות רשתית לאחר ניתוח קטרקט היו בגיל ממוצע של 64 שנים בעת האבחנה הראשונית של קרע, בהשוואה לגיל 67 שנים באלו עם הישנות קרע רשתית לאחר ניתוח קטרקט.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הסיכון לקרע רשתית היה נמוך ב-40% כאש המרווח בין טיפול בקרע רשתית ובין ניתוח קטרקט עמד על שישה חודשים ומעלה ועל-בסיס ממצאים אלו, הם קוראים לרופאי עיניים לשקול להמתין תקופה זו בטרם הפניית מטופלים עם קרעי רשתית לניתוח קטרקט.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-America Society of Retina Specialists

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן