טנקטפלז (Tenecteplase) הוא אנזים פיברינוליטי בעל יתרונות פוטנציאליים לעומת אלטפלז.
רקע
שבץ איסכמי עקב חסימה בכלי דם גדולים (LVO) מטופל כיום בעיקר באמצעות תרומבקטומיה מכנית (EVT). אף על פי שכ־75% מהחולים מגיעים לרה־פרפוזיה מוצלחת, רק כ־27% נותרים ללא נכות לאחר 90 יום. אחד ההסברים הוא חסימות שנותרות בכלי דם בינוניים או מיקרו־תרומבוזיס (no-reflow phenomenon). מתן תרומבוליזה תוך־עורקית לאחר EVT עשוי לשפר את זרימת הדם ברמה המיקרו־וסקולרית.
מתודולוגיה
• עיצוב המחקר – ניסוי קליני רב־מרכזי בסין, בשני שלבים:
o שלב 1b – עליית מינון (dose escalation), לא רנדומלי, בחינת בטיחות.
o שלב 2a – הרחבת מינון (dose expansion), רנדומלי, בחינת יעילות ראשונית.
• משתתפים: 205 חולים עם LVO במערכת הקדמית, רה־פרפוזיה מוצלחת (eTICI 2b–3) תוך 24 שעות מהופעת התסמינים
• התערבות:
o שלב 1b – מינונים: 0.0313, 0.0625, 0.1250, 0.1875 מ״ג/ק״ג.
o שלב 2a – רק המינונים 0.0313 ו־0.0625 מ״ג/ק״ג מול קבוצת ביקורת (ללא תרומבוליזה).
• תוצא ראשוני:
o שלב 1b – דימום תוך־מוחי סימפטומטי (sICH) תוך 24 שעות
o שלב 2a – תוצאה של ללא נכות (mRS 0–1) לאחר 90 יום
- תוצאות
• שלב 1b (48 חולים):
דימום תוך־מוחי סימפטומטי הופיע ב־1/14 (7.1%) במינון 0.0313, ב־2/22 (9.1%) במינון 0.0625, וב־3/12 (25%) במינון 0.1250 – חורג מסף הבטיחות → המינון המרבי שנחשב נסבל הוא 0.0625 מ״ג/ק״ג.
• שלב 2a (157 חולים):
o mRS 0–1 לאחר 90 יום:
ביקורת: 33.8%
0.0313 מ״ג/ק״ג: 37.0% (RR מותאם 0.85; p=0.50)
0.0625 מ״ג/ק״ג: 43.5% (RR מותאם 1.15; p=0.55)
→ לא נמצאה שונות מובהקת סטטיסטית.
בטיחות
שיעור sICH היה דומה (3.1% בביקורת, 4.3% ב־0.0313, 6.5% ב־0.0625). שיעורי תמותה לא היו שונים מובהקות.
מסקנות
• מינונים נמוכים של טנקטפלז תוך־עורקי (0.0313 ו־0.0625 מ״ג/ק״ג) לאחר EVT מוצלח נמצאו בטוחים לשימוש
• טרם הודגם יתרון ברור מבחינת תפקוד נוירולוגי (mRS), אך קיימת מגמה לשיפור בתוצאה התפקודית במינון 0.0625 מ״ג/ק״ג
• יש צורך במחקרי שלב 3 רחבי היקף כדי להוכיח יעילות קלינית משמעותית
ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!