בחולים עם תסמונת כלילית חדה, ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים המבוצע 2-3 ימים לאחר הפסקת Ticagrelor (ברילינטה) אינו-נחות לעומת ניתוח לאחר 5-7 ימים מהפסקת הטיפול בכל הנוגע לסיכון לדימום בתר-ניתוחי, לצד קיצור משך האשפוז בבית החולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery.
מחקר RAPID CABG הינו מחקר העדר-נחיתות, אקראי, בתווית-פתוחה, שנערך בשני מרכזים בקנדה וכלל 143 חולים עם תסמונת כלילית חדה שקיבלו טיפול ב- Ticagrelor. המשתתפים חולקו באקראי לניתוח מעקפים בשלב מוקדם (2-3 ימים לאחר הפסקת Ticagrelor, 65 חולים) או ניתוח מעקפים בשלב מאוחר (5-7 ימים לאחר הפסקת Ticagrelor, 58 חולים).
הגיל החציוני של המשתתפים במחקר עמד על 65 שנים, 82% מהם היו גברים. משך המעקב אחר המשתתפים במחקר עמד על שישה חודשים.
התוצא העיקרי היה דימום בדרגה 3 או 4 לפי UPDB (או Universal Definition of Perioperative Bleeding) והתוצאים המשניים כללו אירועי דמם ואירועים איסכמיים.
מהנתונים עולה כי אירועי דמם מאסיבי או חמור לפי סיווג UPDB תועדו ב-4.6% מהחולים בזרוע התערבות ניתוחית מוקדמת, בהשוואה ל-5.2% מאלו בזרוע התערבות מאוחרת (P=0.03 להעדר-נחיתות).
חציון כמות ניקוז לאחר הכנסת נקז חזה היה לא-נחות בין הקבוצות (הבדל בין הקבוצות של 25- מ”ל, p=0.01). משך האשפוז הכולל היה קצר יותר משמעותית בקרב חולים לאחר התערבות ניתוחית מוקדמת, בהשוואה לניתוח מאוחר (חציון משך אשפוז של 9 ימים לעומת 12 ימים, P<0.001).
לאחר שישה חודשים, אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים תועדו ב-5.6% מהחולים לאחר ניתוח בשלב מוקדם בעקבות הפסקת Ticagrelor וב-13.0% מאלו בזרוע ניתוח מאוחר.
מהמחקר עולה כי התערבות ניתוחית מוקדמת, 2-3 ימים לאחר הפסקת Ticagrelor, אינו-נחות בהשוואה לניתוח מאוחר יותר מבחינת אירועי דמם בתר-ניתוחי. הנתונים תומכים בקיצור משך הזמן הנדרש לאחר הפסקת Ticagrelor וניתוח מעקפים של העורקים הכליליים עשוי לקצר את משך האשפוז בבית החולים.
JAMA Surgery, Feb 19, 2025





תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!