מפרצות תוך־גולגלתיות שלא דיממו

מקור: NEJM
המאמר מספק סקירה קלינית עדכנית על אבחון, על ניהול ועל טיפול באנוריזמות מוחיות שאינן מדממות (UIA)

אפידמיולוגיה ושכיחות
• אנוריזמות שלא דיממו מופיעות בכ־3%–5% מהאוכלוסייה הבוגרת, לרוב מתגלות אקראית.
• גורמי סיכון: מין נקבי, יתר לחץ דם, עישון, סיפור משפחתי של דימום תת-עכבישי, מחלות רקמת חיבור, מחלת כליות פוליציסטיות (כמו ADPKD).

ערכת סיכון לקריעה
• הסיכון לקריעה אינו אחיד ותלוי בגורמים רבים:
o גודל האנוריזמה – מעל 7 מ”מ באזורי MCA או ACA, או אף קטנות יותר באזור אחורי (כמו basilar tip), נמצאות בסיכון גבוה.
o מיקום – אזור המעגל האחורי, bifurcations ו-anterior communicating artery מועדים לקריעה.
o גורמים ביולוגיים – מבנה דופן, דלקת מקומית, וזרימת דם חריגה.

גישות אבחנתיות
• הדמיה לא פולשנית: CTA או MRA.
• לעיתים נעשה שימוש ב־DSA (אנגיוגרפיה דיגיטלית) לאבחנה מדויקת ולתכנון טיפול.
החלטה טיפולית – מעקב מול התערבות
• מעקב מומלץ לרוב כאשר מדובר באנוריזמות קטנות, אסימפטומטיות, עם פרופיל סיכון נמוך.
• התערבות (כמו clipping או coiling) נשקלת במקרים של אנוריזמה גדלה, סימפטומים נוירולוגיים, או פרופיל קריעה גבוה.

אפשרויות טיפול
1. Clipping ניתוחי פתוח – נחשב טיפול מסורתי עם משך אשפוז ארוך יותר ויותר פגיעות נוירולוגיות משניות, דורש גישה ניתוחית פולשנית.
2. Coiling אנדווסקולרי – כולל סטנטים או מכשירים מסוג flow diverters, פחות פולשני, נחשב לבטוח יותר עם משך אשפוז קצר יותר ופחות פגיעות נוירולוגיות משניות , דורש מעקב צמוד מחשש להישנות.

גורמים בקבלת החלטות
• קבלת ההחלטה מבוססת על שקלול של:
o סיכון אינדיבידואלי לקריעה
o סיכון מהליך ההתערבות
o העדפות המטופל
o תוחלת חיים צפויה

המלצות לסריקה ומעקב
• לא קיימות המלצות גורפות לסקר אוכלוסייה כללית.
• סריקה נחשבת באנשים עם היסטוריה משפחתית, או מחלות תורשתיות (כמו תסמונת אהלרס־דנלוס, ADPKD וכו’).
• פרוטוקול מעקב עשוי לכלול הדמיה כל 6–24 חודשים בהתאם למקרה.

לסיכום
המאמר מדגיש כי הטיפול באנוריזמות שלא דיממו דורש גישה אינדיבידואלית ומאוזנת. הוא תומך בהפעלת שיקול דעת רב־מערכתי (נוירולוגי, נוירוכירורגי, קרדיווסקולרי), תוך שקילת סיכון לקריעה מול סיכון טיפולי – לטובת שיפור בטיחות המטופל בטווח הקצר והארוך.

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר

Unruptured Intracranial Aneurysms 
Dr. Christopher S. Ogilvy

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן