היכולת למלא אחר הוראות והשפעתה על יכולת השיקום של מטופלים לאחר שבץ מעולם לא נחקרה. במעבדה המשותפת למחקר שיקומי נוירולוגי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועדי-נגב נחלת ערן, בדקו את ההשפעה של פגיעה קוגניטיבית לאחר שבץ על יכולת זו ועל ההחלמה המוטורית של המטופלים. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Neuropsychology
מדי יום אנו נעזרים ביכולות שלנו להבין הוראות לטובת התנהלות יומיומית שגרתית. אולם מה קורה לנפגעי שבץ עם פגיעה המשפיעה על יכולת זו? ד”ר רעות בנימין- נצר ופרופ’ ליאור שמואלוף מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדקו כיצד שבץ משפיע על היכולת לעקוב אחר הוראות מתחלפות ומהן היכולות הקוגניטיביות העומדות בבסיס יכולת זו.
שבץ נגרם כתוצאה מהפרעה פתאומית באספקת הדם לרקמת המוח על ידי קריש דם או על ידי דימום. הפרעה זו גורמת נזק עצבי שעלול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. אחת הפגיעות השכיחות (72% מהמקרים) לאחר שבץ היא פגיעה קוגניטיבית. הפגיעה הקוגניטיבית מתבטאת בבעיות זיכרון וקשב ובפגיעה ביכולות המצריכות תפקודים ניהוליים, תהליכי הסתגלות לשינוי, התאמות למצבים בלתי צפויים ופיקוח עצמי. פגיעות אלה גורמות לליקויים תפקודיים ומנבאות סיכוי נמוך יותר לתפקוד עצמאי לאחר השבץ. תוצאה נוספת של הפגיעה הקוגניטיבית לאחר שבץ היא פגיעה ביכולת הלמידה של נבדקים, דבר שעשוי להשפיע על היכולת שלהם להשתתף ולהפיק תועלת מהטיפול השיקומי שהם מקבלים.
כדי לחקור את התופעה, בחנו החוקרים שתי קבוצות של נבדקים. קבוצה אחת מנתה 31 נבדקים שלקו בשבץ, ו-36 נבדקים בטווח גיל זהה (55-75), שימשו כקבוצת ביקורת. לכל המשתתפים במחקר ניתנו מטלות ממוחשבות שבהן הם היו צריכים להגיב לגירויים על פי צבעם ומיקומם על המסך, ומטלות אחרות שנועדו לאפיין יכולות קוגניטיביות כגון יכולת עיכוב תגובה ומהירות עיבוד מידע על פי שימוש בסמלים.
תוצאות המחקר הצביעו על מגמת ירידה בדיוק ובזמני התגובה בעת מילוי הוראות בעקבות שבץ מוחי (בהשוואה לקבוצת הביקורת). זאת, בנוסף לירידה במהירות עיבוד מידע וירידה ביכולת עיכוב תגובה. כמו כן נמצא קשר בין יכולות עיכוב התגובה של המטופלים ליכולת שלהם למלא אחר הוראות.
“ליכולת עיכוב תגובה יש השפעה על היכולת של מטופלים לקחת חלק בתהליך שיקומי”, הסבירה ד”ר בנימין-נצר. “הבנת הוראות ומשימות הינה הבסיס גם לשיקום מוטורי מאחר והתהליך הינו פועל יוצא של הוראות.”
לדברי פרופ’ שמואלוף: “המחקר פותח דלת לבדיקת הקשר שבין תפקודים קוגניטיביים ובין החלמה מוטורית וקוגניטיבית. הקשר הזה קריטי בעידן שבו טכנולוגיות כמו משחקי וידאו ממלאות תפקיד מרכזי בשיקום.”
החוקרים ממליצים על התחלה מוקדמת ככל האפשר של תכנית שיקומית אינטנסיבית באמצעות טכנולוגיות ממוחשבות על מנת לשפר את תהליך ההחלמה משבץ. “היכולת הקוגניטיבית של המטופלים קריטית להצלחה של התערבויות שכאלה. שיפור השיקום המוטורי והקוגניטיבי משולבים זה בזה, כך שהבנת הנחיות הן הבסיס לתהליך כולו”, סיכמה ד”ר בנימין- נצר.
במחקר לקחה חלק גם ענת שקדי רבני, מהנדסת המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
מחקר זה (מס’ מענק 1244/22) נתמך ע”י הקרן הלאומית למדע, קרן מרכוס (אוניברסיטת בן גוריון בנגב) ועדי נגב.
את הניסויים בתוכנת open sesme בנתה ענת שקדי רבני, על בסיס פרדיגמת ה NEXT* ומטלת ה Anti-saccade.
*Meiran et al. 2015
**Miyake et al. 2000
דיתי הורביץ- ארד| סגנית דובר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!