בדיקת סקר בהנחיית בינה מלאכותית בעזרת סטתוסקופ דיגיטאלי הכפילה את שיעורי אבחנת הפרעה בתפקוד סיסטולי של חדר שמאל בנשים הרות ולאחר-לידה בניגריה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרדיומיופתיה בזמן היריון ולאחר-לידה הינה מחלה מאתגרת לאבחון עקב תסמינים החופפים עם שינויים תקינים בהיריון. בדיקות סקר בהנחיית בינה מלאכותית הדגימו שיפור משמעותי בשיעורי אבחנה לעומת טיפול סטנדרטי.
החוקרים השלימו מחקר אקראי, בתווית-פתוחה, שכלל 1,232 נשים הרות ולאחר לידה בניגריה. המשתתפות חולקו באקראי לבדיקת סקר בהנחיית בינה מלאכותית עם סטתוסקופ דיגיטאלי ואק”ג עם 12 לידים או טיפול סטנדרטי.
התוצא העיקרי היה שיעורי אבחנה של הפרעה בתפקוד סיסטולי של חדר שמאל כפי שאושר בבדיקת אקו-לב. תוצאים משניים כללו את תוצאות מודל בינה מלאכותית בתתי-קבוצות של חולים ואת התועלת של הטכנולוגיה בזיהוי דרגות שונות של הפרעה בתפקוד סיסטולי של חדר שמאל.
מהנתונים עולה כי בדיקת סקר בהנחיית בינה מלאכותית בעזרת סטתוסקופ דיגיטאלי הובילה לזיהוי הפרעה בתפקוד סיסטולי של חדר שמאל ב-4.1% מהנשים, לעומת 2.0% מהביקורות (p=0.032).
מודל בינה מלאכותית של אק”ג עם 12 לידים הוביל לזיהוי הפרעה בתפקוד סיסטולי של חדר שמאל ב-3.4% מהנשים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-2.0% מאלו בקבוצת הביקורת (p=0.125).
לא תועדו אירועים חריגים חמורים בקרב המשתתפות במחקר.
ממצאי המחקר מדגישים את הפוטנציאל של בדיקות סקר באמצעות בינה מלאכותית לשיפור האבחנה של קרדיומיופתיה על-רקע היריון. מאחר ועיכוב באבחנה של מחלת שריר הלב בתקופת משכב לידה מלווה בתוצאות גרועות יותר, חשוב לזהות את ההפרעה בתפקוד הלבבי בשלב מוקדם ולהתחיל בטיפול הולם להפחתת הסיכון לסיבוכים באם ובתינוק.
Nature Medicine, Sep 2, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!