בכתבה שפירסם עידו אפרתי ב”הארץ” נכתב כי הטיפול, הניתן במסגרת טיפול פסיכותרפי, הוצג במחקרים מהשנים האחרונות כפורץ דרך, והציפיה לאישורו היתה גדולה. עם זאת, חברי הועדה המדעית הבלתי תלויה קבעו ברב של תשעה חברים מול שניים כי הניסויים הקליניים לא הוכיחו את יעילותם, וכי הסיכונים עולים על התועלת. עם זאת, זוהי עודנה המלצה חיצונית, ולא פסיקה סופית. אנשי רפואה ובריאות הנפש מעורבים בניסויים לטיפול ב-MDMD ממתינים לאישור רשמי של ה-FDA. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות העידו שהשיגו תוצאות מבטיחות, אך חברי הועדה המייצעת העלו חששות לגבי נתוני הבטיחות של הטיפול, ועסקו בכך שהמטופלים ידעו אם הם בקבוצת הטיפול או הפלצבו, כלומר, שלא מדובר במחקר “עיוור”, וכי רבים מהמטופלים התנסו בעבר בסם, או שחיפשו וקיבלו טיפולים ותרופות נוספים בין הניסוי למעקב. בנוסף, הם העלו חשש מהקושי להגן על המטופלים מפני התעללות כשהם תחת השפעת התרופה, ובצורך בהגדרת קריטריונים קשיחים מסיבה זו.
בכתבתו מציין אפרתי כי MAPS – האגודה הרב תחומית למחקרים פסיכדליים, מקליפורניה, מובילה את המחקר בחומרים פסיכדליים בעשורים האחרונים, והזרוע המסחרית שלה מכונה Lykos Therapeutics.
בישראל הסם נכלל בפקודת הסמים המסוכנים, אך הוא משולב ומוזכר במחקרים ובסביבה הרפואית והטיפולית, בעיקר בהקשר של טיפול ב-PTSD. בכתבה מובאים דבריה של ד”ר קרן צרפתי, מייסדת MAPS ישראל: “אני חושבת שצריך לקחת את ההערות של הוועדה בצורה רצינית, ואנחנו בתהליך למידה של כל אחד מהסעיפים. התכנון שלנו הוא לשלב במחקרים חלק מההערות של הוועדה. יש לציין, שהרבה מההערות מוכרות לנו ול-FDA ואנחנו עובדים עליהן במשותף כבר כמה שנים. לצד זאת, צריך גם לזכור שכבר שנים רבות שאין טיפולים חדשים או פורצי דרך ב- PTSD, ומצבם של הסובלים מפוסט טראומה בישראל הוא חמור. בעקבות 7 באוקטובר, אנחנו צפויים לראות עוד הרבה אנשים שזקוקים לטיפול, ולכן, חשוב להקשיב ברצינות להערות אבל להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים. זוהי תחילתה של בשורה עבור מטופלים רבים”.
בעקבות הצבעת פאנל מייעץ של ה-FDA נגד תמיכה בשימוש ב-MDMA לטיפול בפוסט טראומה, תוך התייחסות למחקרים מהעבר על הטיפול בטענה שהם פגומים, מבהירה ד”ר אנה הרווד גרוס, מנהלת יחידת המחקר במטיב – המרכז הישראלי לפסיכוטראומה: “החששות הללו עיצבו את יעדי המחקר שלנו והיוו את הבסיס לניסוי שהתחלנו במרץ”.
בארגון מטיב, מהבודדים בישראל המבצעים מחקרים סביב הטיפול ב-MDMA, החלו בחודש מרץ האחרון במחקר מקיף של הפוטנציאל לטיפול אפקטיבי בפוסט טראומה עם ובלי הסיוע של מה שמוכר כסם פסיכדלי, ה-MDMA. המחקר מתוכנן להימשך ארבע שנים ולהקיף כ 60 חיילי צה”ל. “בעיה מרכזית אחת שהפאנל של ה-FDA ציטט היא שהמשתתפים במחקרים בעבר ידעו מראש אם קיבלו MDMA או פלצבו”, מסבירה ד”ר הרווד גרוס. “העובדה שידעו כי קיבלו את התרופה עשויה היתה לגרום למשתתפים לצפות כי היא תעזור להם. כמו כן המשתתפים במחקרים הקליניים קיבלו גם צורות שונות של פסיכותרפיה, שתפקידה לא נמדד ספציפית בתוצאות”.
במסגרת המחקר בו החלו במטיב, מציעה ד”ר הרווד גרוס כי במקום להשתמש בפלצבו, אפשר להעניק לחלק מהמשתתפים טיפול אינטנסיבי, SEA-IT, המקביל לטיפול המוצע למשתתפים המקבלים MDMA ומשתפר עם אלמנטים מטיפולים שנוסו במטיב ומצאו כאפקטיבי ויעיל לטיפול בפוסט טראומה צבאי. לדבריה, גישת “הכל מלבד התרופה” מאפשרת השוואה זו, תוך שהיא מציעה למשתתפים את היתרון של טיפול אינטנסיבי וחדשני. “המחקר שלנו בנוי על תוצאות מרשימות מקבוצת הפלציבו. במחקרים הקודמים וכנגד הדיווחים השבוע, ראינו את תוצאות המרשימות של קבוצת הפלציבו כדוגמה חיובית כשהמסגרת, לצד הטיפול המאוד מקיף ומחזיק והטכניקות הטיפוליות תורמות לטיפול בטראומה בנוסף לתוספת של הMDMA-. יתר על כן, בנוסף לגישת SEA-IT, הטיפול המוצע בשילוב עם MDMA מוסדר וניתנת הכשרה למטפלים באמצעותו על ידי MAPS ישראל וחברת Lykos”.
עוד הוסיפה ד”ר הרווד גרוס: “למרות שאנו נרגשים מהפוטנציאל לאפשרויות הטיפול החדשות לחיילים משוחררים הסובלים מ- PTSD ולאוכלוסייה הישראלית הרחבה יותר, אנחנו בשום פנים ואופן לא דוגלים ב-MDMA כפתרון נקודתי וניגשים למחקר מתוך נכונות לחקור את הפוטנציאל החיובי והשלילי של תוצאות הטיפולים האינטנסיביים האלה, עם ובלי הסיוע של ה-MDMA. במטיב יש צוות מגוון של מומחים קליניים ומדעיים שמובילים את המחקר שלנו, רובם ללא קשר קודם לחומרים פסיכדליים”.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!