אומידנפג איזופרופיל לעומת טימולול לטיפול בחולי גלאוקומה ויתר לחץ תוך־עיני, מאת פרופ’ מרדכי רוזנר

גלאוקומה היא קבוצת מחלות של עצב הראייה עם הידרדרות בראיה, שמהווה אחת מהסיבות המובילות לעיוורון בלתי הפיך בכל העולם. עליית לחץ תוך־עיני היא הגורם התורם העיקרי להידרדרות גלאוקומה פתוחת זווית ויתר לחץ תוך־עיני.

הורדת הלחץ התוך־עיני הינה עדיין המטרה העיקרית של הטיפול בגלאוקומה. הוכח שהורדת הלחץ התוך־עיני באמצעות תרופות מעכבת את התקדמות המחלה. אנלוגים של פרוסטגלנדינים, המכונים FP receptor agonists הינם הטיפולים של השורה הראשונה השכיחים ביותר עבור גלאוקומה פתוחת זווית ויתר לחץ תוך־עיני. ברוב האנשים הם מורידים את הלחץ באמצעות הגדלת ניקוז מי הלשכה בעיקר דרך המעברים האובאו־סקלרים (uveoscleral pathways). אולם, יש חולים שלא מגיבים או מגיבים באופן מועט לטיפול כזה בלבד, ונזקקים לטיפול נוסף או להחלפת התרופות. לאנלוגים של פרוסטגלנדינים יש גם תופעות לוואי (המכונות prostaglandin-associated periorbitopathy) שגורמות לשינויים בהופעה, כמו פיגמנטציה של העפעפיים, שינויים בריסים (עיבוי, גדילה לא נורמלית והיפרפיגמנטציה), העמקה של שקע (sulcus) העפעף העליון והיפרפיגמנטציה של הקשתית. חלופה שכיחה לטיפול באנלוגים של פרוסטגלנדינים או תוספת לטיפול בהם, הינה טיפול בבטא־בלוקרים, כמו טימולול. אולם, גם לשימוש בטימולול עלולות להיות תופעות לוואי סיסטמיות, המהוות הוראות נגד לטיפול כזה באוכלוסיות מסוימות, כמו אלה עם אבחנה של אסטמה ברונכיאלית, או מחלות קרדיו־וסקולריות. יש לכן מקרים שמצריכים טיפול אחר להורדת לחץ תוך־עיני, שהינו יעיל ומנגנון הפעולה שלו שונה.

אומידנפג איזופרופיל (Omidenepag Isopropyl) הוא אגוניסט סלקטיבי של רצפטור prostanoid EP2 שאיננו פרוסטגלנדין. הוכח שהוא מוריד באופן משמעותי את הלחץ התוך־עיני באמצעות הגברת ניקוז מי הלשכה דרך הטרבקולום ודרך המעברים האובאו-סקלרליים. עד עתה, מספר מחקרים של שלב 3 הראו את היעילות של אומידנפג איזופרופיל בהורדת הלחץ התוך-עיני ואת בטיחות השימוש בו בחולים עם גלאוקומה פתוחת זווית ויתר לחץ תוך-עיני באוכלוסיות יפניות ואסייתיות. זה כלל הוכחה שטיפול באומידנפג איזופרופיל 0.002% איננו נחות (noninferiority) מלטנופרוסט 0.005%. מחקרי SPECTRUM מספר 4 ומספר 5 ביצעו בפעם הראשונה באופן מבוקר מחקרים שלב 3 להשוואה של היעילות והבטיחות בין טיפול באומידנפג איזופרופיל לטיפול בטימולול באוכלוסייה של ארה”ב.

במאמר הנוכחי מדווחים התוצאות של מחקרים שלב 2 ושלב 3, SPECTRUM 4 ו- SPECTRUM 3. מחקרים אלה בדקו את היעילות והבטיחות של מתן אומידנפג איזופרופיל 0.002% פעם ביום בהשוואה לטימולול 0.5% פעמיים ביום להורדת הלחץ התוך-עיני במבוגרים ובילדים חולים עם גלאוקומה או יתר לחץ תוך־עיני. נבדקה גם היעילות והבטיחות לאורך זמן של עד שנה בקבוצת המבוגרים.

החוקרים היו מארה”ב (קליפורניה וטנסי) ומיפן. המחקר היה כפול סמיות, מבוקר ועם רנדומיזציה, שבדק חוסר נחיתות של הטיפול.  המחקר בוצע במספר מרכזים רפואיים בארה”ב, וכלל 409 חולים מבוגרים בגיל 18 שנים או יותר, עם גלאוקומה פתוחת זווית או יתר לחץ תוך־עיני ב- SPECTRUM 4 ו- 413 ב- SPECTRUM 3. הלחץ התוך־עיני היה 22 מ”מ כספית או גבוה יותר ו- 34 מ”מ כספית או נמוך יותר. בנוסף הייתה גם קבוצה מ- SPECTRUM 3 של 13 ילדים בגיל צעיר מ- 18 שנים עם גלאוקומה של ילדים או יתר לחץ תוך־עיני. שני המחקרים בדקו את התוצאות כעבור 3 חודשים, ומחקר SPECTRUM 3 כלל מעקב של 9 חודשים נוספים של טיפול באומידנפג איזופרופיל. בוצעו בדיקות בטיחות לגבי תופעות לוואי לא רציות בעין ומחוץ לעין.

נמצא שהורדת הלחץ התוך-עיני באמצעות אומידנפג איזופרופיל נשארה קבועה בשני המחקרים: ירידה של 5.6 עד 5.7 מ”מ כספית ב- SPECTRUOM 4 וירידה של 5.3 עד 5.7 מ”מ כספית ב- SPECTRUM 3. היעילות של טימולול, לעומת זאת הייתה שונה: ירידה של 5.4 עד 6.1 מ”מ כספית ב- SPECTRUM 4 וירידה של 6.4 עד 7.0 מ”מ כספית ב- SPECTRUM 3. הטיפול באומידנפג איזופרופיל לא היה נחות מטיפול בטימולול במחקר SPECTRUM 4. היעילות נשמרה במשך 12 חודשי הטיפול במחקר SPECTRUM 3. בשני המחקרים היו יותר תופעות לוואי לא רצויות בעין עם טיפול באומידנפג איזופרופיל, אך הם היו נדירים יותר בהשוואה לטימולול. לא היו כל בעיות בטיחות חדשות. שיעור בצקת מקולרית בחולים פסאודופקים גדל עם טיפול ממושך יותר באומידנפג איזופרופיל.

המסקנה הייתה שטיפול באומידנפג איזופרופיל גורם להורדה עקבית של הלחץ התוך-עיני במשך 3 חודשים של טיפול, שוות ערך לטיפול בטימולול, עם יעילות ובטיחות בחולים עם גלאוקומה או יתר לחץ תוך־עיני, ושטיפול באומידנפג איזופרופיל המשיך להיות יעיל גם במעקב של שנה.

Bacharach J, Brubaker JW, Evans DG, Lu F, Odani-Kawabata N, Yamabe T, Wirta AL
Omidenepag Isopropyl Versus Timolol in Patients With Glaucoma or Ocular Hypertension: Two Randomized Phase 3 Trials (SPECTRUM 4 and 3)
Am J Ophthalmol 2024;263: 23–34

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טיפול הורמונלי חלופי בנשים לאחר גיל המעבר (≥50) קשור להיארעות של גלאוקומה: עדויות מ־6,576 נשים בפינלנד

מקור: Acta Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|21/05/2026

המחקר בחן את הקשר בין טיפול הורמונלי חלופי (HRT) בנשים לאחר גיל המעבר לבין הסיכון לפתח גלאוקומה, במיוחד מסוג POAG (גלאוקומה זווית פתוחה ראשונית)

Trabeculectomy vs Tube shuntמפחיתה סיכון לבצקת מקולרית בחולי גלאוקומה ללא סוכרת

מקור: BMJ Open Ophthalmology
ד"ר איתי חונה
ד"ר איתי חונה
אין תגובות|12/04/2026

מחקר רטרוספקטיבי רחב היקף זה מצא כי ניתוח Trabeculectomy קשור לירידה מובהקת בסיכון להתפתחות בצקת מקולרית ציסטואידית (CME) בהשוואה להשתלת Tube shunt, בקרב חולי גלאוקומה ללא סוכרת

הסיכון לגלאוקומה בחולים עם אובאיטיס אידיופתי לא־זיהומי; מחקר עוקבה רטרוספקטיבי רב־מרכזי

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|11/02/2026

אובאיטיס לא־זיהומי הוא גורם משמעותי לפגיעה בראייה, וגלאוקומה משנית היא אחד הסיבוכים הקשים והבלתי הפיכים ביותר באובאיטיס. עם זאת, ההערכה המדויקת של הסיכון לגלאוקומה בחולים עם אובאיטיס אידיופתי, ללא מחלות אוטואימוניות סיסטמיות, לא נחקרה באופן נרחב עד כה

הקשר בין השמנה, תסמונת מטבולית וגלאוקומה במסגרת תוכנית המחקר All of Us של ה־NIH

מקור: Br J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|04/02/2026

גלאוקומה הינה מחלה כרונית המשמשת גורם מרכזי לעיוורון, וגורם הסיכון ההפיך היחיד הידוע עד כה הוא לחץ תוך־עיני מוגבר. הקשר בין השמנה לגלאוקומה שנוי במחלוקת, ומורכב מהגדרות שונות של השמנה וכן מהקשר האפשרי לתסמונת מטבולית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן