חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) בהפוגה שהפחיתו מינון ולאחר מכן הפסיקו לחלוטין טיפול בתרופה אנטי-ראומטית קונבנציונלית (csDMARD) או טיפול במעכבי גורם נמק (TNF) חוו יותר התלקחויות מחלה מאשר אלו שקיבלו טיפול במינון קבוע, כך עולה מצמד מחקרי תווית פתוחה אקראיים שאחד מהם פורסם ב-The Lancet Rheumatology, והשני הוצג במפגש השנתי של ה-American College of Rheumatology (ACR) 2023.
באחד הניסויים, שנמשך 3 שנים ונקרא ARCTIC REWIND, כ-80% מהמטופלים שנטלו מינונים קבועים של csMARDs נותרו ללא התלקחויות בתקופת המעקב בהשוואה ל-38% בזרוע טיפול שכללה הפחתה של מינון ה-csDMARDs לחצי ולאחר כשנה הפסקה של הטיפול. בנוסף, 57% מהחולים שהמשיכו לקבל csDMARDs בחצי מינון במשך כל תקופת המחקר נותרו ללא התלקחויות.
המחקר השני, בחן שתי זרועות טיפול נפרדות והעריך את ההשפעה של הפחתה של הטיפול במעכבי TNF עד לגמילה. המחקר הראה שרק 25% מהחולים שהפחיתו עד לגמילה ממעכב TNF נשארו ללא התלקחויות במשך 3 שנים, בהשוואה ל-85% שנותרו על מינון קבוע.
למרות שהסיכון להתלקחות היה גבוה יותר הן בקבוצות חצי המינון של csDMARD והן בקבוצה עם ההפסקה המוחלטת של התרופות, התוצאות גם הצביעו על כך שהפחתת מינון התרופות “יכולה להיות אופציה ריאלית עבור חלק מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית בהפוגה מתמשכת על csDMARDs”, כתבה המחברת הראשית של המחקר. “ראומטולוגים רבים מפחיתים את מינון הטיפול בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית בהפוגה למינונים נמוכים יותר של תרופות, אך הפרוטוקולים של מחקר זה אינם משקפים פרקטיקה קלינית זו”, ציין ד”ר ג’יימס ר. אודל, שלא היה מעורב במחקר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!