עדויות ארוכות טווח תומכות בבטיחות Ixekizumab בחולים עם מחלות ריאומטיות (Arthritis Research & Therapy)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy עולות עדויות התומכות בטיפול ארוך-טווח ב- Ixekizumab(טאלץ)  בחולים עם פסוריאזיס, דלקת מפרקים פסוריאטית ודלקת חוליות מקשחת, ללא סוגיות בטיחות חדשות עם חשיפה ממושכת לטיפול התרופתי.

במסגרת המחקר נאספו נתוני מטופלים מ-25 מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת בטיחות ויעילות לפחות מנה אחת של Ixekizumab במבוגרים עם פסוריאזיס (6,892 חולים), דלקת מפרקים פסוריאטית (1,401 חולים) וספונדילוארתריטיס אקסיאלי (932 חולים). הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר נע סביב 43-49 שנים ולפחות 49% מהם היו גברים.

משך החשיפה החציוני לטיפול ב- Ixekizumab עמד על 1.3 שנים בחולי פסוריאזיס, 1.4 שנים באלו עם דלקת מפרקים פסוריאטית ו-2.7 שנים בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי, עם נתונים זמינים עד שש שנים בחולי פסוריאזיס ועד שלוש שנים באלו עם דלקת מפרקים פסוריאטית וספונדילוארתריטיס אקסיאלי.

התוצאים העיקריים כללו את שיעורי ההיארעות המתוקנים לחשיפה לכל 100 שנות-מטופל ובמרווחים של שנה עוקבת להערכת אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי, אירועים חריגים חמורים ותופעות לוואי נבחרות.

שיעורי ההיארעות לכל 100 שנות-מטופל עם של כל אירוע חריג על-רקע הטיפול עמדו על 32.5 מקרים בחולי פסוריאזיס, 50.3 מקרים בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית ו-38.0 מקרים בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי; אלו לא עלו עם חשיפה ממושכת יותר.

שיעורי ההיארעות של אירועים חריגים חמורים בחולים עם פסוריאזיס, דלקת מפרקים פסוריאטית וספונדילוארתריטיס אקסיאלי עמדו על 5.4, 6.0 ו-4.8 מקרים ל-100 שנות-מטופל, בהתאמה.

מהנתונים מכלל המחקרים עולה כי תועדו 45 מקרי תמותה, כולל 36 מקרי תמותה של חולים עם פסוריאזיס, שישה מקרי תמותה של חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית ושלושה מקרי תמותה בקרב אלו עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי.

זיהומים זוהו כאירוע החריג הנפוץ ביותר על-רקע הטיפול התרופתי בכלל קבוצות החולים ודווחו ב-62.5% מאלו עם פסוריאזיס, 52.4% מהחולים עם אבחנה של דלקת מפרקים פסוריאטית ו-57.9% מהחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי; שיעורי ההיארעות של כלל הזיהומים לא עלו עם הזמן.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממאי המחקר תומכים בבטיחות טיפול ארוך-טווח ב- Ixekizumab בחולים עם פסוריאזיס, דלקת מפרקים פסוריאטית וספונדילוארתריטיס אקסיאלי.

Arthritis Research & Therapy, Feb 12, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן