צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים לא נקשרה עם סיכון מופחת למחלת פרקינסון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry. ממצאים אלו סותרים דיווחים קודמים שהצביעו על קשר אפשרי בין פלבנואידים ובין הסיכון למחלת פרקינסון.
החוקרים התבססו על נתונים ממחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study, אשר כללו 80,701 נשים ו-47,782 גברים שגויסו למחקר בשנים 1984 ו-1986, בהתאמה, כולם ללא מחלת פרקינסון בתחילת הדרך. צריכת פלבנואידים נבחנה בתחילת המחקר וכל ארבע שנים לאחר מכן עד שנת 2016 באמצעות שאלוני תזונה.
במחקר נלקחו בחשבון מגוון רחב של ערפלנים, כולל מוצא אתני, פעילות גופנית, מדד מסת גוף, היסטוריה משפחתית של מחלת פרקינסון, עישון, צריכת אלכוהול ונטילת מולטי-ויטמינים.
החוקרים עדכנו מחקר קודם שנערך ע”י אותו צוות חוקרים והראה כי בגברים עם צריכת פלבנואידים גבוהה יותר תועד סיכון מופחת משמעותית למחלת פרקינסון וכי צריכת אנתוציאנין (תת-קבוצה של פלבנואידים) נקשרה בקשר הפוך עם הסיכון למחלת פרקינסון. המחקר הנוכחי כלל עשר שנות מעקב נוספות ו-583 מקרים נוספים של מחלת פרקינסון.
לאורך מעקב של 30-32 שנים זוהו 1,390 מקרים חדשים של מחלת פרקינסון, מהם 676 בנשים ו-714 בגברים. צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים בתחילת הדרך לא נקשה עם סיכון מופחת למחלת פרקינסון בגברים (יחס סיכון מתוקן להשוואת החמישון העליון מול התחתון של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.69-1.14) ובנשים (יחס סיכון מתוקן של 1.27, רווח בר-סמך 95% של 0.98-1.64).
התוצאות היו דומות מהערכת מגוון תתי-קבוצות של פלבנואידים, כולל אנתוציאנין.
התוצאות נותרות ללא שינוי גם לאחר תקנון וסיווג לפי פירות וירקות עתירי שיירי מדבירים וגם לאחר ניתוח בנפרד של חולים צעירים עם מחלת פרקינסון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עומדים בניגוד למחקר קודם שדיווח על תועלת אפשרית של פלבנואידים בתזונה בהגנה מפני מחלת פרקינסון. הם מציינים כי הקשר בין צריכת פלבנואידים ובין הסיכון למחלת פרקינסון היה עקבי, גם לאחר תקנון לגיל בעת האבחנה. מכאן עולה סיכוי נמוך כי גיל המדגם מהווה הסבר אפשרי לסתירה בתוצאות המחקרים.
J Neurol, Neurosurgery Psych, Jan 24, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!