מתוצאות סקירה שיטתית להערכת שיעורי אי-ספיקת לבלב אקסוקריני וטיפול במצבים אלו בחולי סוכרת עולה כי שכיחות ההפרעה נעה סביב 33% מהחולים עם סוכרת מסוג 1 ו-29% מהחולים עם סוכרת מסוג 2, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Technology & Therapeutics.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2 מלוות בשיעורי גבוהים של אי-ספיקת לבלב אקסוקריני. בסקירה הנוכחית הם ביקשו לבחון את העדויות העדכניות אודות שיעורי ההימצאות והטיפול במקרים של אי-ספיקת לבלב אקסוקריני בחולים עם סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית והשכיחות של מחלות אחרות במערכת העיכול דוגמת מחלת צליאק וגסטרופרזיס.
מהנתונים עולה כי שיעורי הימצאות אי-ספיקת לבלב אקסוקריני בחולים עם סוכרת מסוג 1 נעו בין 14% עד 77.5% (חציון של 33%), בעוד שבחולים עם סוכרת מסוג 2 תועדו שיעורי הימצאות שנעו בין 16.8% ועד 49.2% (חציון של 29%). במחקרים עם קבוצת ביקורת מהאוכלוסייה הכללית, שיעורי הימצאות אי-ספיקת לבלב אקסוקריני באלו ללא סוכרת נעו בין 4.4% ועד 18% (חציון של 13%), שיעור הדומה לזה שתואר באוכלוסייה הכללית (10-20%).
מנתונים אלו עולה כי ישנו מספר משמעותי של חולים עם סוכרת עם אי-ספיקת לבלב אקסוקריני שאינם מאובחנים
בחולים עם סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2 המתלוננים על תסמינים במערכת העיכול, כולל צואה שומנית או שינויים יציאות, נפיחות ו/או כאבי בטן, יש מקום להשלים בדיקות סקר לאפשרות של אי-ספיקת לבלב אקסוקריני.
על רופאי סוכרת ועל גסטרואנטרולוגים להיות מודעים לשכיחות הגבוהה של אי-ספיקת לבלב אקסוקריני בחולי סוכרת ולהמליץ על בדיקת סקר לרמות אלסטז-1 בצואה בחולי סוכרת עם תסמינים במערכת העיכול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!