עישון סיגריות מעלה את הסיכון להתפשטות המטומה בחולים עם דימום תוך-מוחי (J Am Heart Assoc)

עישון סיגריות הינו גורם סיכון בלתי-תלוי להתפשטות המטומה בחולים עם אבחנה של דימום תוך-מוחי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. עם זאת, לא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה או מוגבלות בין מעשנים ולא-מעשנים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עישון סיגריות הינו גורם סיכון ידוע לאירוע מוחי המורגי ואיסכמי. כעת הם בחנו את ההשפעה של הרגלי עישון על הסיכון להתפשטות המטומה ועל התוצאות הקליניות בחולים עם דימום תוך-מוחי ראשוני.

החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר ATACH-2 (או Antihypertensive Treatment at Acute Cerebral Hemorrhage). חולים עם דימום תוך-מוחי חולקו באקראי לזרוע הפחתת לחץ דם אינטנסיבית (לחץ דם סיסטולי מתחת ל-139 מ”מ כספית) לעומת איזון לחץ דם סטנדרטי (לחץ דם סיסטולי בטווח 140-179 מ”מ כספית).

במסגרת המחקר נערכה השוואה של המאפיינים הדמוגרפיים, גודל, מיקום ושיעורי התפשטות המטומה והתוצאות הקליניות בהתאם להרגלי העישון של המשתתפים במחקר.

מדגם המחקר כלל 914 חולים עם נתונים זמינים אודות הרגלי העישון, מהם 439 (48%) עישנו אי-פעם (246 מעשנים פעילים, 175 מעשנים בעבר). מעשנים בהווה או בעבר היו צעירים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של גברים.

החוקרים מדווחים כי לא תוארו הבדלים במדדי Glasgow Coma Scale או גודל המטומה ראשוני בין מעשנים ולא-מעשנים. בקרב אלו שעישנו אי-פעם תועדו שיעורים גבוהים יותר של דימום בתלמוס (42% לעומת 34%) ודימום תוך-חדרי (29% לעומת 23%); שיעור זה היה הגבוה ביותר בקרב מעשנים לשעבר לעומת מעשנים פעילים (49% לעומת 35%, בהתאמה).

בקרב מעשנים בהווה או בעבר תועדו שיעורים גבוהים יותר של התפשטות המטומה בתוך 24 שעות (סיכון יחסי מתוקן של 1.46, רווח בר-סמך 95% של 1.08-1.96), בהשוואה ללא-מעשנים. לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה או מוגבלות לאחר 90 ימים בין שתי הקבוצות (סיכון יחסי מתוקן של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 0.998-1.40).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי עישון סיגריות הינו גורם סיכון להתפשטות המטומה בחולים עם אבחנה של דימום תוך-מוחי. עם זאת, לא זוהה קשר בין עישון ובין סיכון למוגבלות או תמותה באוכלוסיית חולים זו.

J Am Heart Assoc, Jul 31, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן