בטיחות תרומבוליזה תוך-ורידית בחשד לאירוע מוחי איסכמי בחולים עם גידולים תוך-גולגולתיים (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בבטיחות תרומבוליזה תוך-ורידית עם או ללא טיפול אנדווסקולארי בחולים עם חשד לאירוע מוחי איסכמי וגידולים תוך-גולגולתיים, למעט סיכון גבוה לדימום תוך-גולגולתי תסמיני בחולים עם גידולים באזור ההיפופיזה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה התווית-נגד לטיפול תרומבוליזה תוך-ורידי בחשד לאירוע מוחי איסכמי בחולים עם גידול תוך-גולגולתי. עם זאת, אין מידע רב אודות הסיכון לדימום תוך-גולגולתי באוכלוסיית חולים זו.

החוקרים התבססו על נתוני מאגר TRISP (או Thrombolysis in Ischemic Stroke Patients) ובחנו את השכיחות של אירועי דמם תוך-גולגולתי תסמיני ופטאלי לאחר תרומבוליזה תוך-ורידית בחשד לאירוע מוחי בחולים עם גידולים תוך-גולגולתיים.

לאחר בחינת נתונים אודות 21,289 חולים מ-14 מרכזים זוהו 105 חולים לאחר טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית, מהם 29 חולים (28%) עם טיפול אנדווסקולארי נוסף, עם חשד לגידול תוך-גולגולתי. מבין 104 חולים עם בדיקת CT או MRI לאחר טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית, אירועי דמם תוך-גולגולתי תועדו בתשעה חולים (9%) וכן תועדו ארבעה (4%) אירועי דמם תוך-גולגולתי פטאלי.

בקרב 82 חולים עם חשד או עדות למניניגיומה תועדו שישה חולים (7%) עם דימום תוך-גולגולתי תסמיני ושלושה חולין (4%) עם דימום פטאלי. ב-18 חולים עם חשד או עדות לגידול מוחי ראשוני או שניוני תוך-אקסיאלי תועד מקרה אחד בלבד (6%) של דמם תוך-גולגולתי תסמיני שאינו פטאלי. מבין ארבעה חולים עם גידולים באזור ההיפופיזה, בשני חולים (50%) תועד דימום תוך-גולגולתי תסמיני, כולל מקרה אחד של דימום פטאלי (25%).

לא זוהה קשר בין גודל הגידול ובין הסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני (יחס סיכויים של 2.8, p=0.34).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות תרומבוליזה תוך-ורידית בחשד לאירוע מוחי איסכמי בחולים עם גידולים תוך-גולגולתיים ועשויים לסייע בהליכי קבלת החלטות לטיפול בחולים אלו.

Neurology, July 18, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן