האם חשיפה לטראומה בגיל צעיר עשויה להשפיע על תפקוד מערכת העצבים? (Psychoneuroendocrinology)

חשיפה לטראומה במהלך הילדות אינה מלווה בשינוי משמעותי ברמות BDNF (או Brain-Derived Neurotrophic Factor), סמן להתפתחות תאי עצב וזיכרון ארוך-טווח, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Psychoneuroendocrinology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טראומה בילדות, כולל התעללות גופנית, מינית או רגשית, או הזנחה רגשית או גופנית, נקשרה עם סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת, מחלות כרוניות ופסיכיאטריות. מחקר קודם התמקדו בעיקר בהשפעה של טראומה בילדות על רמות קורטיזול וסמני דלקת, כאשר אין נתונים רבים אודות ההשפעה של טראומה בילדות על התפתחות מערכת העצבים המרכזית.

כעת השלימו החוקרים סקירת ספרות וזיהו 22 מחקרים אשר נכללו בסקירה השיטתית, מהם 10 נכללו במטה-אנליזה. רמות BDNF נמדדו בסרום, פלזמה ודם מלא.

מתוצאות מטה האנליזה עולה כי בחולים עם חשיפה לטראומה בילדות לא תועדו רמות שונות משמעותית של חלבון BDNF, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של חשיפה לטראומה בילדות (יחס ממוצעים של 1.08, רווח בר-סמך 95% של 0.93-1.26).

עם זאת, החוקרים מציינים כי רמות BDNF היו מוגברות באופן כללי באלו עם חשיפה לטראומה בילדות במחקרים שבחנו התעללות בילדות ובאלו שבחנו את רמות BDNF בסרום. עוד זוהתה מגמה לפיה רמות חלבון BDNF היו גבוהות יותר בקרב משתתפים עם חשיפה לטראומה לפני גיל 20 שנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מספר מחקרים מעידים על שינויים תלויי חשיפה לטראומה בילדות ברמות BDNF, אך גדלי מדגם מוגבלים ומבנים הטרוגניים של המחקרים השונים מגבילים את חוזק הקשר בין חשיפה לטראומה בילדות ובין רמות BDNF.

Psychoneuroendocrinology, June 2023

לידיעה במדסקייפ

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן