טיפול באור בהיר משפר תגובה לטיפול בדיכאון דו-קוטבי (Journal of Affective Disorders)

טיפול באור בהיר משפר משמעותית תסמיני דיכאון במחצית מהמבוגרים עם דיכאון דו-קוטבי, כך עולה מתוצאות מחקר פיילוט שכלל 41 משתתפים ופורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הן דיכאון והן הפרעה דו-קוטבית הן סיבות מובילות למוגבלות ברחבי העולם ומנתונים עולה כי רק 50-60% מהחולים הללו מגיבים לטיפול קו-ראשון בנוגדי-דיכאון. טיפול באור בהיר הוצע במקור כטיפול להפרעה אפקטיבית עונתית, אך השימוש בגישת טיפול זה התרחב וכולל דיכאון לא-עונתי והפרעה דו-קוטבית. עם זאת, ההשפעה של הטיפול על תסמיני דיכאון בחולים עם דיכאון דו-קוטבי לא נבחנה עד כה.

מדגם המחקר כלל 18 גברים ו-23 נשים בגילאי 18 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 49.1 שנים) עם דיכאון דו-קוטבי על-פי קריטריוני DSM-5, אשר כבר טופלו בנוגדי-דיכאון. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת משלב נוגדי-דיכאון עם טיפול באור בהיר או נוגדי-דיכאון בשילוב עם חשיפה לאור אדום (ביקורות). המשתתפים היו ממוקמים במרחק 30-80 ס”מ ממקור האור למשך 30 דקות ביום.

התוצא העיקרי היה מדד MADRS (או Montgomery-Asberg Depression Scale), מדדי HAMD-17 (או Hamilton Depression Rating Scale), CGI-S (או CGI-Severity of Illness), מדד FSS (או Fatigue Severity Scale) ו-QOLS (או Quality of Life Scale) לאחר שמונה שבועות טיפול.

לאחר ארבעה שבועות, מדדי MADRS ו-HAMD-17 היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לביקורות (20 ו-18 נקודות לעומת 27.5 ו-24.9 נקודות, בהתאמה; p<0.001). מדדי איכות חיים עלו בקבוצת הטיפול, בהשוואה לביקורות, עם חציון מדדים של 39 לעומת 29.50, בהתאמה.

לאחר שמונה שבועות, בקבוצת ההתערבות תועד המשך שיפור משמעותי, בהשוואה לביקורות, עם מדדי MADRS של 14 לעומת 16 נקודות, בהתאמה, מדדי HAMD-17 של 9.0 לעומת 15.5, בהתאמה, מדדי CGI-S של 1.0 לעומת 2.0 ומדדי QOLS של 62.0 לעומת 40.0, בהתאמה. לא תועדו תופעות לוואי עקב הטיפול.

ממצאי המחקר מעידים כי טיפול באור בהיר מהווה גישה בטוחה ויעילה לשיפור התגובה לטיפול ולהפחתת ההשפעות ארוכות הטווח של הטיפולים כנגד דיכאון דו-קוטבי.

Journal of Affective Disorders, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן