שימוש תדיר בתרופות אנטיביוטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Gut)

חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר ומצטבר למחלת מעי דלקתית, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תואר בקרב חולים בגילאי 40 שנים ומעלה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת Gut.

החוקרים התבססו על נתוני Danish Civil Registration System לתקופה שבין ינואר 2000 ועד דצמבר 2018 והשלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה להערכת יחס שיעורי היארעות מחלת מעי דלקתית לאחר טיפול אנטיביוטי בקרב תושבים בגילאי 10 שנים ומעלה, ללא אבחנה קודמת של מחלת מעי דלקתית. החוקרים בחנו את שיעורי מנה-תגובה בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין התפתחות מחלת מעי דלקתית, הסיכון למחלת קרוהן וקוליטיס כיבית ואת ההשפעה של מועד הטיפול האנטיביוטי ומשפחות הטיפול השונות על התפתחות מחלת מעי דלקתית.

המחקר כלל כ-6.1 מיליון משתתפים (50.4% נשים) עם מעקב של למעלה מ-87 מיליון שנות-אדם. במהלך תקופת המחקר, 90.9% מהמטופלים קיבלו לפחות קורס טיפול אנטיביוטי אחד והחוקרים מדווחים על 36,017 מקרים חדשים של קוליטיס כיבית ו-16,881 מקרים חדשים של מחלת קרוהן.

בהשוואה לאלו שלא נחשפו לטיפול אנטיביוטי, כל חשיפה לטיפול אנטיביוטי לוותה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית בכל קבוצות הגיל, אך בפרט באלו בגילאי 40 שנים ומעלה (יחס שיעורי היארעות של 1.28 באלו בגילאי 10-40 שנים; יחס שיעורי היארעות של 1.48 באלו בגילאי 40-60 שנים ויחס שיעורי היארעות של 1.47 באלו בגילאי 60 שנים ומעלה. החוקרים מציינים סיכון מעט גבוה יותר למחלת קרוהן לעומת קוליטיס כיבית.

יתרה מזאת, כל מחזור טיפול אנטיביוטי נוסף לווה בסיכון גבוה יותר למחלת מעי דלקתית בכל קבוצות הגיל (יחס שיעורי היארעות של 1.11 בגילאי 10-40 שנים; יחס שיעורי היארעות של 1.15 באלו בגילאי 40-60 שנים ויחס שיעורי היארעות של 1.14 באלו בגילאי 60 שנים ומעלה), כאשר הסיכון הגבוה ביותר תואר באלו שקיבלו חמישה מחזורי טיפול אנטיביוטי ומעלה. הסיכון הגבוה ביותר להתפתחות מחלת מעי דלקתית תואר 1-2 שנים לאחר חשיפה לטיפול אנטיביוטי.

באופן ספציפי, הטיפול האנטיביוטי שלווה בסיכון הגבוה ביותר להתפתחות מחלת מעי דלקתית היה ממשפחת Nitroimidazoles (יחסי שיעורי היארעות של 1.13, 1.43 ו-1.61, בהתאמה) ו-Fluoroquinolones (יחסי שיעורי היארעות של 1.76, 1.79 ו-1.54, בהתאמה).

אחד המסרים העיקריים הוא כי אין להימנע מטיפול אנטיביוטי במקרה הצורך, אך במקרים בהם המחלה עשויה לחלוף עצמונית, מתן אמפירי של טיפול אנטיביוטי, כאשר אין התוויה לכך, עשוי לגרום יותר נזק מתועלת. חשוב לזכור כי תרופות אנטיביוטיות, כולל אלו שאינן משמשות לטיפול בזיהומים במערכת העיכול, עשויות לשנות את הרכב המיקרוביום.

החוקרים מסכמים וכותבים כי חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תואר באלו בגילאי 40 שנים ומעלה. הסיכון עולה עם עליה מצטברת בחשיפה לאנטיביוטיקה, עם טיפול בתכשירים המכוונים כנגד פתוגנים במערכת העיכול ובתוך 1-2 שנים מחשיפה לטיפול אנטיביוטי.

 

Gut, Jan 9, 2023

 

לידיעה ב-Healio

 

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן