טיפול מותאם אישית בדיכאון? מחקר משותף של מכבי ו-Genetika+ יבחן בדיקה שתאפשר זאת (הודעת מכבי)

מכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM ו Genetika+, חלוצה ברפואה מותאמת אישית בתחום הפסיכיאטריה והנוירולוגיה, יוצאות בשיתוף פעולה מחקרי המבוסס על בינה מלאכותית (AI), למען קידום ופיתוח בדיקה שתאפשר טיפול מיטבי מותאם אישית למחלת הדיכאון.

כ-300 מיליון איש מתמודדים כיום ברחבי העולם עם דיכאון. השוק רווי תרופות שמציעות מזור למחלה אך התגובה האינדיבידואלית לתרופה משתנה מחולה לחולה ואחוז ניכר מהחולים נאלץ להתנסות במספר רב של תרופות בתהליך שעיקרו ניסוי וטעיה. תגובה לכל תרופה נבחנת לאחר כ 4 עד 6 שבועות של טיפול, כך שחולים נאלצים להתמודד עם העדר תגובה ותופעות לוואי של תרופות למשך שבועות וחודשים רבים.

שיתוף הפעולה בין מכון המחקר של מכבי KSM וחברת  Genetika+מתמקד בשימוש בכלים מתקדמים של בינה מלאכותית (AI) על גבי מסד נתונים גדול של חולים הסובלים מדיכאון. מסד נתונים זה כולל בין היתר את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, מאפיינים אישיים, תרופות נוספות ומחלות נלוות. אנאליזת הנתונים תסייע להעמיק ולפתח את האלגוריתמים המסייעים לרופאים לטפל בחולים עם דיכאון, על בסיס המאפיינים האישיים שלהם, בצורה יעילה יותר. המחקר יתבצע על נתונים מותממים ( ללא פרטי זיהוי) באישור ועדת האתיקה הלסינקי.

“אנו עומדים מול משבר בריאות הנפש הגואה ברחבי העולם, שפוגע בכל הגילאים- מילדים צעירים ועד קשישים”, אומרת ד”ר טל פטלון, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM, “לצד ההתקדמות הטכנולוגית הרבה וההשפעה של עידן הקורונה, עלינו לשפר את יכולות הגילוי המוקדם שלנו, כמו גם את הטיפול המותאם לאתגרים בבריאות הנפש, תוך מתן תמיכה וטיפול ביו-פסיכו-סוציאלי מקיף יותר”.

“אנחנו נרגשים במיוחד משיתוף הפעולה הזה ומהאפשרות להשתמש בנתוני מכבי כדי לתמוך באופטימיזציה של הטיפול בדיכאון”, אמרה ד”ר דפנה לייפנפלד, מייסדת שותפה ומנהלת האסטרטגיה הראשית של Genetika+, “העומק והעושר של מאגר המידע של מכבי הם נכסים ייחודיים שיעזרו לנו להביא פתרונות חזקים ומאומתים למרפאה, לתמוך ברופאים ולהביא הקלה ואיכות חיים למטופלים”.

 

קאהן, סגול, מכבי (KSM)- מכון המחקר והחדשנות של מכבי שירותי בריאות , הוקם ב-2016 בשיתוף מוריס קאהן וסמי סגול ומנוהל על ידי ד”ר טל פטלון. ל- KSM גישה ייחודית למאגר מידע גדול של למעלה מ- 2.5 מיליון חברים עם 30 שנות איסוף נתונים דיגיטליים.  המכון פועל במגוון רחב של תחומי בריאות המשפיעים על מטפלים ומטופלים ברחבי העולם. ראשית, פועלת במכון יחידת חדשנות וביג דאטה, שעושה שימוש במקורות נתונים מתקדמים וטכנולוגיות בינה מלאכותית. KSM הקים את הביובנק הגדול בישראל, “טיפה למחקר”, אשר מכיל למעלה מ-8000,000 דגימות. בנוסף, יחידת מחקר קליני ומחלקת מחקר אפידמיולוגי עטורת פרסים. כל מחקרי המכון מתבצעים על נתונים מותממים (אנונימיים ללא פרטי זיהוי) ובאישור ועדת האתיקה. בתקופת מגפת הקורונה הוביל מכון KSM מחקרים רבים ומשמעותיים אודות יעילות החיסונים, סיכויי הדבקה ועוד. מחקרים אלה עוררו שיח רחב בהיקפים גלובליים גדולים והגיעו לעשרות מיליוני סקירות במגזינים רפואיים מובילים.  KSM מוביל שיתופי פעולה עם חוקרים ידועים, מוסדות אקדמיים, חברות תרופות, סטארטאפים וחברות טכנולוגיה כדי לקדם פריצות דרך רפואיות, כמו גם שיתופי פעולה בתוך מערכת הבריאות העולמית המאפשרים תגליות ופתרונות פורצי דרך שמעצבים את עתיד הבריאות. www.ksminnovaion.com

Genetika+ הוקמה ב-2018 על ידי טליה כהן-סולל, Ph.D, ודפנה לייפנפלד, Ph.D. החברה מפתחת פתרונות רפואה מותאמים אישית לייעול הטיפול במחלות פסיכיאטריות ונוירולוגיות. טכנולוגיית Brain-in-a-Dish של החברה מסייעת לרופאים למצוא את הטיפול הטוב ביותר עבור המטופלים שלהם. לאתר חברה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן