הטיפול ב-Upadacitinib מומלץ לטיפול בספונדילוארתריטיס אקסיאלית (מתוך הודעת ה-EMA)

 ועידת ה-CHMP (Committee for Medicinal Products for Human Use) מטעם ה-EMA (European Medicines Agency) נתנה את אישורה למתן Upadacitinib (רינבוק) לטיפול בספונדילוארתריטיס אקסיאלית לא-הדמייתית.

 הועידה אישרה את השימוש ב- Upadacitinib במהלך חודש יוני וההמלצה לאשר את הטיפול ב- Upadacitinib לחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלית לא-הדמייתית עוברת כעת לנציבות האירופית, הצפויה לקבל החלטה עד לרבעון השלישי של 2022.

 ההמלצה הנוכחית לאשר את Upadacitinib לחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלית לא-הדמייתית מהווה אבן דרך חשובה במתן אפשרות טיפול חדשה לחולים אלו. כיום, ישנן אפשרויות מוגבלות להקלה על התסמינים בחולים אלו, כולל דלקת, כאבי גב ונוקשות.

 ההתוויה הרשמית החדשה הינה למתן Upadacitinib במינון 15 מ”ג פעם ביום לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלית לא-הדמייתית פעילה במבוגרים עם סימנים אובייקטיביים לדלקת, כפי שנקבע לפי רמות CRP מוגברות ו/או בדיקת MRI, אשר לא הגיבו היטב לטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים.

 Upadacitinib הינו מעכב סלקטיבי של JAK, המאושר כיום באיחוד האירופי לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה בדרגה בינונית-עד-חמורה, דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, אנקילוזינג ספונדיליטיס פעילה ודרמטיטיס אטופית פעילה בדרגה בינונית-עד-חמורה. מעבר להתוויות אלו, התרופה מאושרת בארצות הברית לקוליטיס כיבית, אך לא לחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלית לא-הדמייתית.

 הועדה קיבלה את ההחלטה על-סמך תוצאות מחקר SELECT-AXIS-2, אשר ענה על תוצא הסיום העיקרי של שיפור של 40% במדד ASAS40 (Assessment of Spondyloarthritis International Society) ו-12 מבין 14 תוצאי הסיום המשניים הראשונים.

 תופעות הלוואי הנפוצות עם Upadacitinib במינון 15 מ”ג היו זיהומים בדרכי נשימה עליונות, עליה בריכוז קריאטין פוספוקינאז, עליה ברמות ALT ו-ALT, ברונכיטיס, בחילות, שיעול והיפרכולסטרולומיה. תופעות אלו תועדו ב-2% ומעלה מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים פסוריאטית ואנקילוזינג ספונדיליטיס במחקרים קליניים.

 פרופיל הבטיחות של Upadacitinib עם טיפול ארוך-טווח לרוב היה דומה לפרופיל הבטיחות בשלב מבוקר-פלסבו להתוויות אחרות.

 

מתוך הודעת ה-EMA

 

לידיעה במדסקייפ

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן