נשים לאחר לידה המבצעות הכנסת התקן תוך רחמי בסיכון מוגבר לפרפורצית רחם (The Lancet)

מחקר חדש שפורסם הראה שנשים המבצעות הכנסת התקן תוך רחמי (IUD) 4 ימים עד 6 שבועות לאחר הלידה, כולל מניקות, נמצאות בסיכון גבוה יותר לניקוב הרחם על ידי ההתקן

מחקר חדש שפורסם ב-The Lancet הראה שנשים המבצעות הכנסת התקן תוך רחמי (IUD) 4 ימים עד 6 שבועות לאחר הלידה, כמו גם מניקות, נמצאות בסיכון גבוה יותר לניקוב הרחם על ידי ההתקן. הסיכון לנקב גבוה כמעט פי שבעה עבור מטופלות שהותאם עבורן התקן תוך רחמי בחלון זמן זה מאשר אלו עם IUD שמעולם לא ילדו או שההתקן הותאם עבורן לאחר שנה מהלידה. על פי כותבי המאמר, הרופאים צריכים להיות מודעים לסיכון המוגבר ולפקח על מטופלות אלו מקרוב יותר. עם זאת, חשוב לציין כי למרות שהסיכון לפרפורצית רחם גבוה יותר, פרפורציה היא אירוע נדיר יחסית. למרות העלייה הקלה בסיכון לפרפורציה, היתרונות של הנקה ואמצעי מניעה יעילים בדרך כלל עולים על הסיכונים וצריכים להיות להם השפעה קלינית מועטה.

החוקרים ניתחו נתונים מרישומי הבריאות של 326,658 נשים מתחת לגיל 50 שעבורן הותאם התקן תוך רחמי בין 2001 ל-2018 בארבע מערכות בריאות. לכמעט 30% מהחולות הללו הותאם התקן תוך רחמי לאחר הלידה. החוקרים זיהו בסך הכל 1008 נקבים ברחם, בשכיחות מצטברת ב-5 שנים של 0.6%. השכיחות המצטברת של נקבים ברחם הייתה הנמוכה ביותר בקבוצת הנשים שנחשבו “לא לאחר לידה”, לנשים אלו הותאם התקן תוך רחמי שנה לפחות לאחר הלידה או שלא ילדו במהלך תקופת המחקר (0.29%; CI 95%, 0.26 – 0.34). נשים שהותאם להן התקן תוך רחמי במהלך 3 הימים שלאחר הלידה היו בסיכון מוגבר כמעט פי שלושה להתנקבות תוך רחמית בהשוואה לנשים שאינן לאחר לידה. בנוסף, השכיחות המצטברת של נקבים הייתה כמעט כפולה בקרב נשים מניקות בהשוואה לנשים שאינן מניקות. עם זאת, החוקרים ציינו כי הנקה מועילה מאוד לתינוקות וכי הסיכון להתנקבות עקב התאמת התקן תוך רחמי קטן יחסית.

בקרב הנשים שהותאם להן התקן תוך רחמי לאחר הלידה, החוקרים מצאו כי 673 נקבים ברחם – מתוכם 62% היו נקבים מלאים – התרחשו אצל מטופלות מניקות, 37% יותר מאשר אלו שלא הניקו. החוקרת הבכירה ציינה ל-Medscape שהמחקר סיפק בהירות מסוימת לגבי תפיסות קודמות לפיהן נשים שמעולם לא ילדו היו בסיכון גבוה יותר לנקב ברחם בגלל רחמים קטנים יותר. “פעם היינו מודאגים שנשים שמעולם לא עברו הריון בכלל עלולות להיות בסיכון גבוה יותר מכיוון שהרחם שלהן קטן יותר, צוואר הרחם מתוח יותר, ולכן אולי יש להן סיכונים גדולים יותר”, אמרה.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב-The Lancet

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן