הקשר בין Cystatin C ובין הסיכון הקרדיווסקולארי (מתוך Clinical Chemistry)

הסקירה נערכה בהמלצתו של פרופ’ מיכאל מאיר

חולים עם מחלת כליות כרונית מצויים בסיכון גבוה לתחלואה קרדיווסקולארית ואירועים קרדיווסקולאריים. מחקרים קודמים מצאו כי Cystatin C, מעכב פרוטאז המיוצר בכל התאים המגורענים, עשוי לשמש כאמצעי חלופי למדידת ריכוז קריאטינין בדם להערכת התפקוד הכלייתי, בעיקר לזיהוי שינויים קלים בערכי GFR (Glomerular Filtration Rate).

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את חשיבות Cystatin C כגורם המנבא סיכון קרדיווסקולארי.

מתוצאות המחקר עולה כי בחולים עם ריכוז גבוה של Cystatin C פרופיל סיכון קרדיווסקולארי מוגבר, כלומר, הם מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, תחלואה קרדיווסקולארית מתועדת, ערכי BMI (Body Mass Index) גבוהים, וריכוזי (C-Reactive Protein) CRP מוגברים.

מחקרים פרוספקטיביים הוכיחו במגוון תרחישים כי בחולים עם ריכוז Cystatin C מוגבר קיים סיכון גבוה יותר לתחלואה קרדיווסקולארית ומחלת כליות כרונית. חשוב מכך, נראה כי Cystatin C הוא סמן חשוב לזיהוי חולים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולארים, מבין אלו המסווגים כבעלי סיכון נמוך יחסית לאור ערכי קריאטינין ו-GFR.

החוקרים מציינים כי מחקרים הוכיחו מעורבות ישירה של פרוטאזות אלסטוליטיות ומעכביהן בתהליך הטרשתי (בעיקר Cystatin C). ריכוז מוגבר של Cystatin C מעיד על מחלת כליות פרה-קלינית.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים קליניים עם מדידות ישירות של ערכי GFR במטרה להעריך את חשיבות הסמן הנ”ל במחלת כליות ולבחון אם גורמים טרשתיים אחראיים לריכוזי Cystatin C מוגברים.

Clinical Chemistry 55:11 19321943 (2009)

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן