ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Journal of Pediatrics עולה כי Montelukast (סינגולייר) אינו מהווה חלופה הולמת לטיפול פומי בסטרואידים בילדים עם התקף אסתמה קל-עד-בינוני לאחר ייצוב בחדר מיון.
החוקרים מסבירים כי כמעט כל הילדים הפונים לחדר מיון בשל התקף אסתמה מטופלים בסטרואידים במהלך ייצובם ולאחר השחרור. במטרה להעריך אם Montelukast עשוי לקצר את משך הטיפול ב-Prednisolone, החוקרים חילקו באקראי 130 ילדים, בגילאי 2-17 שנים, לטיפול ב- Montelukast או טיפול פומי בסטרואידים. כל המשתתפים במחקר אובחנו עם התקף אסתמה בדרגה קלה-עד-בינונית, וטופלו תחילה ב-Prednisolone עד לייצובם.
החולים טופלו בחמש מינונים יומיים של Prednisolone או Montelukast לאחר השחרור מחדר מיון. היעד העיקרי היה שיעור כשלון הטיפול בתוך 8 ימים, שהוגדר בנוכחות פניה לא-מתוכננת לרופא או אשפוז בשל אסתמה, או טיפול נוסף בסטרואידים.
שיעור כישלונות הטיפול עמד על 7.9% עם טיפול ב-Prednisolone (5/63 חולים) ועל 22.4% בקרב מטופלים ב- Montelukast (15/67 חולים). החוקרים תיעדו סיכון מוגבר לחזרה לטיפול בקרב ילדים קטנים, בגילאי 2-3 שנים (Adjusted OR = 4.89), בהשוואה לילדים גדולים יותר. שיעור החולים שנזקקו לטיפול תרופתי נוסף היה גבוה יותר בקרב מטופלים ב- Montelukast, בהשוואה למטופלים ב-Prednisolone (23.9% לעומת 9.5%, בהתאמה, p=0.03).
החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במספר הממוצע של טיפולים במשאפי Albuterol, מספר הימים ללא-תסמינים, או בשינוי במדד Pediatric Respiratory Assessment Measure.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מאחר וטיפול ב- Montelukast לא הביא לתוצאות דומות, ולמעשה לווה בסיכון מוגבר לכישלון הטיפול, בהשוואה לטיפול ב-Prednisolone, מהתוצאות עולה כי בילדים עם התקף אסתמה קל-עד-בינוני מומלץ טיפול פומי בסטרואידים לאחר השחרור מחדר מיון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!