מבוגרים שהחלימו מסרטן בילדותם עלולים לסבול מסיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולאריות (מתוך BMJ)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-8 בדצמבר 2009 ב-BMJ, עולה כי נמצא קשר בין ממאירות בילדות ובין סיכון מוגבר להפרעות לבביות, כולל אי ספיקת לב, אוטם לבבי, מחלת פריקרד או הפרעות מסתמיות. במחקר נמצא כי גורמים אלו מהווים את סיבת המוות הלא-ממאירה המובילה באוכלוסיה זו.

החוקרים כותבים כי ההפרעות הלבביות נצפו גם במשתתפים שטופלו במינונים נמוכים של כימותרפיה מקבוצת האנטראציקלינים, ובמינוני קרינה נמוכים. לאור תוצאות המחקר הם ממליצים להגביר את מודעות הקרדיולוגים לכך שצעירים שסבלו מסרטן בילדותם עלולים לסבול ממחלה לבבית מוקדמת, ומציינים כי רצוי לבצע מעקב צמוד אחר מטופלים אלו.

זהו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 14,358 משתתפים שאובחנו בגיל צעיר מ-21 שנים כסובלים מלויקמיה, סרטן המוח, לימפומה ע”ש הודג’קינס, ממאירות כלייתית, נוירובלסטומה, סרקומה של רקמות רכות, או סרטן של העצמות בשנים 1970-1986, ושרדו לפחות 5 שנים. קבוצת הביקורת כללה 3,899 אחים של משתתפי המחקר.

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר מובהק בין ממאירות בילדות ובין אי ספיקת לב (HR 5.9, p<0.001), אוטם לבבי (HR 5.0, p<0.001), מחלת פריקרד (HR 6.3, p<0.001) או הפרעה מסתמית (HR 4.8, p<0.001). החוקרים מציינים כי במשתתפים שטופלו בכימותרפיה מקבוצת האנטראציקלינים במינון של 250 מ”ג/מ2 או יותר, נמצא סיכון גבוה פי 2-5 לאי ספיקת לב, מחלת פריקרד והפרעה מסתמית, בהשוואה למשתתפים שסבלו מסרטן אך לא טופלו בתרופות אלו. כמו כן, חשיפה של הלב לקרינה במינון 1500 cGy או יותר, נקשרה לסיכון כפול לאי ספיקת לב, אוטם לבבי, מחלת פריקרד והפרעה מסתמית, בהשוואה לסיכון של המשתתפים שלא טופלו בקרינה. החוקרים מציינים כי במחקר נמצא סיכון גבוה במיוחד לאוטם לבבי במשתתפים שסבלו מלימפומה ע”ש הודג’קינס (HR 12.2) ונוירובלסטומה (HR 11.1).

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי תוצאות המחקר תואמות לתוצאות עבודות קודמות בתחום, שהדגימו סיכון מוגבר לסיבוכים לבביים בחלק מהמבוגרים שהחלימו מסרטן בילדות. כותבי מאמר המערכת מציינים כי בשלב זה לא ברור מהו המעקב המתאים אחר אוכלוסיה זו, ודרושים מחקרים נוספים בנושא.

מומחית מהתחום ציינה כי לאור הסיכון הלבבי המוגבר הכרוך במתן של תרופות כימותרפיות מסוימות, על הקרדיולוגים והאונקולוגים לעבוד בשיתוף פעולה. לאחרונה התפרסם מאמר סקירה בנושא ב- Journal of the National Cancer Institute, המסכם את הרעילות הלבבית האפשרית של מגוון תרופות כימותרפיות, ומדגיש את הצורך בהערכת הסיכון לקרדיווסקולארי לפני מתן הטיפול.

BMJ 2009;339:b4606

BMJ 2009;339:b4691

J Natl Cancer Inst 2009

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן