מידת הפעילות וסוג השתל משפיעים על הסיכון לכשל של שתל הרצועה הצולבת הקדמית (מתוך American Journal of Sports Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון American Journal of Sports Medicine עולה כי רמה גבוהה של פעילות ושימוש בשתל מתורם זר (אלוגרפט) לעומת שתל עצמי (אוטוגרפט) מגבירים את הסיכון לכשל של שתל הרצועה הצולבת הקדמית (Anterior Cruciate Ligament, ACL).

לדברי החוקרים, על הקלינאים לשקול שימוש בשתל מתורם זר בקרב ספורטאים המעוניינים לשוב למידות פעילות גבוהות ולדון עמם בסיכון האפשרי לכשל של השתל. החוקרים ביקשו להעריך במחקרם זה בצורה פרוספקטיבית את מידת הפעילות ואת סוג השתל כגורמי סיכון לדחיית שתל בקרב 322 חולים אשר עברו שחזור של ה-ACL בין השנים 2002-2003. במהלך השנתיים שלאחר מכן, אירע כשל של השתל ב-5 מבין 135 בהם השתל היה אוטוגרפט (3.70%) וב-16 מבין 187 חולים בהם הושתל אלוגרפט (8.56%).

החוקרים מוסיפים כי חולים עם מידת פעילות גבוהה יותר (ציון במדד Marx של למעלה מ-13 נקודות) לאחר השחזור היו בעלי סיכון גבוה פי 5.53 לסבול מכשל של השתל לעומת אלו עם רמת פעילות נמוכה יותר (ציון Marx של 12 לכל היותר). מידת הפעילות בזמן החבלה לא הייתה בעלת השפעה על הסיכון לכשל של השתל לאחר ביצוע השחזור, הם מציינים.

כשביקשו לנתח את הנתונים לגבי הקשר בין סוג השתל ומידת הפעילות, נמצא כי שני גורמי הסיכון גם יחד הרכיבו את הסיכון לכישלון. באופן ספציפי, מבין החולים עם מידת פעילות פוסט-אופרטיבית גבוהה, אלו בהם הושתל אלוגרפט היו בעלי סיכון מוגבר פי 14 לסבול מכשל של השתל לעומת אלו בהם הושתל אוטוגרפט. לעומת זאת, בקבוצת החולים עם מידת פעילות נמוכה, יחס הסיכויים לכשל של השתל בעקבות השתלת אוטוגרפט צנח ל-2.31.

החוקרים מבהירים כי אין בכוונתם להניא את החולים מחזרה לפעילות מרובה לאחר ניתוח לתיקון הרצועה הצולבת הקדמית, כי אם להעלות סוגיה זו בשנה הראשונה שלאחר ניתוח בחולים בהם ההשתלה הייתה מתורם זר. הם מוסיפים כי ממשיכים כעת לחקור את גורמי הסיכון לדחיית שתל של ה-ACL ומתעתדים לחקור את הגורמים המנבאים ביחס לטיפול הרפואי אשר עשויים לצמצם באופן אובייקטיבי סיכון זה.

Am J Sports Med 2009;37:2362-2367

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן