ע”פ דיווח ב-YNET מסתמן “מרד” של מס’ חברים בועדת הסל: פרופ’ אהוד גרוסמן (בתמונה), פרופ’ משה מיטלמן, ד”ר ברכה זיסר, פרופ’ אליוט בארי, פרופ’ דני סטטמן,   לנוכח הקיצוץ בתקציב הרחבת הסל ב-65 מיל’ ש”ח לטובת הכללת שירותי רפואת שיניים לילדים. חברים אלה דורשים מועדת הסל להציג 2 רשימות תרופות/טכנולוגיות מומלצות להכללה: האחת ע”פ התקציב המקורי של 415 מיל’ ש”ח, והשנייה לפי התקציב המקוצץ של 350 מיל’ ש”ח.

לנוכח ביקורת שעלתה נגד יו”ר הועדה , פרופ’ רפי ביאר, בפגישת מחאה שהתקיימה היום בהר”י, לפיה תפקידו כמנהל מרכז רפואי רמב”ם משפיע על התנהלותו כיו”ר הועדה,  פירסמה דוברת הועדה תגובה לפיה: “אכן פרופסור ביאר מכהן כמנהל בית חולים בישראל אך לעובדה זו אין רלוונטיות להתנהלותו כיו”ר וועדה. הוא התבקש לעמוד בראש הועדה הציבורית להרחבת הסל בשל כישוריו המקצועיים וניסיונו המקצועי הרב של עשרות שנים במערכת הבריאות וידוע גם בתור אדם המשקיע מרץ רב בהשגת כספים למערכת הבריאות בישראל הן מהממשלה והן מגורמי חוץ. פרופ’ ביאר מחויב להמשיך ולנסות להשפיע על תקציבי הרחבת סל הבריאות וימשיך לעשות זאת בדרכו שלו”.

לכתבה ב-YNET

במקביל פירסמה דוברת  הר”י את ההודעה הבאה בה סיכמה את המפגש שהתקיים שם היום:

חברי כנסת, רופאים ועשרות נציגים של ארגוני חולים וזכויות אזרח התכנסו היום במשרדי ההסתדרות הרפואית במחאה על החלטתו של סגן שר הבריאות ח”כ יעקב ליצמן המתכנן לקצץ  65 מיליון שקל בסל הבריאות. משתתפי הכינוס הזכירו לרה”מ שהוא שר הבריאות והמתרחש במערכת הוא באחריותו .

יוזמת הכינוס, ח”כ פרופ’ יולי תמיר, ציינה כי העברת התקציב ביוזמת סגן השר ליצמן, והקיצוץ המקביל בתקציב סל התרופות, סותרת את ההסדר אליו התחייב האוצר בוועדת הכספים, לפיו יוצאו התרופות מצילות החיים ממסגרת הביטוחים המשלימים (שב”ן) ובתמורה יורחב סל הבריאות ב- למעלה מ- 400 מיליון מידי שנה בשנים 2008-2010 שקלים. “ברגע שסל הבריאות נפרץ יש סכנה אמיתית שתקציב הבריאות ישחק לא רק בשנה הנוכחית אלא גם בשנים הבאות, “, אמרה תמיר. “החלטות מסוג זה לא מקבלים במשאל לילי בטלפון כאשר מרבית השרים אינם יודעים על מה הם מצביעים”.

יו”ר ההסתדרות הרפואית, ד”ר לאוניד אידלמן, קרא לראש הממשלה ולשרי הממשלה לחזור בהם מההחלטה המסוכנת הפוגעת בחולים. ד”ר אידלמן התריע כי מדובר ב”מחטף לילה עוקף סל”, ודרש להעביר את ההחלטה לגורם מקצועי. “יש כאן החלטה פוליטית בנושא רפואי גרידא. אין ספק שאנו צריכים חוק למימון בריאות השן, אבל לא על חשבון סל הבריאות”. הוא הזכיר, כי עוד לפני הקיצוץ הנוכחי בתקציב עומד שיעור ההוצאה לבריאות בישראל במקום הנמוך ביותר בעולם המערבי וקבע כי “סל הבריאות אינו קופה קטנה של פוליטיקאים”.

ד”ר אידלמן הציג ממצאים של סקר שהזמינה הר”י מחברת גיאוקרטוגרפיה בהזמנת הר”י. מהסקר עולה כי 67% מהציבור מתנגדים להעברת כספים לטיפולי שיניים על חשבון סל התרופות ואותו שיעור סבור שסגן השר ליצמן לא נהג כשורה כאשר ביצע משאל לילי, בקרב שרי הממשלה על מנת להעביר את ההחלטה של העברת תקציב, של 65 מליון שקל מתקציב סל הבריאות, שהיה מיועד לתרופות חיוניות,עבור טיפולי שיניים לילדים.

יו”ר השדולה לבריאות הציבור, ח”כ חיים אורון התריע כי “אם סל התרופות הוא קופה ששר כזה או אחר, או משרד האוצר, יכולים להשתמש בה כראות עיניהם כל מנגנון הסל קורס”. אורון דרש להשאיר את הסל בהיקפיו הקיימים, ולדאוג למקורות אחרים למימון ביטוח השיניים. אורון ציין כי אותם נימוקים בהם השתמש ליצמן להכללת טיפולי השיניים בסל, הולידו הצעת חוק קיימת להכללה הדרגתית של רפואת השיניים בסל באמצעות העלאת מס בריאות והרחבת ההשתתפות העצמית.

ח”כ ד”ר רחל אדטו תקפה את מערכת הטיעונים הדמגוגיים, לדבריה, של מצדדי הקיצוץ, המשתמשים בבעיית טיפולי השיניים של ילדים עניים כנימוק למהלך בעוד שיש הסכמה מוחלטת להכנסת טיפולי השיניים לכל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. “בעיית השיניים של מבוגרים אינה חמורה פחות. גם להם מגיע”. כמי שהייתה חברה בוועדת הסל בשמונה השנים האחרונות, אין לד”ר אדטו ספק כי הדיונים שם מקצועיים וראויים. “לא יכול להיות שיבוא דרג פוליטי שיחליף את הצוות המקצועי. היום ליצמן רוצה רפואת שיניים, השר הבא ירצה רפואה סיעודית ואחר כך רפואה סינית. ליצמן הרי יודע רפואה ויודע מתי מפסיקים טיפול בילדה השרויה בקומה. מחר הוא יקבע איך מנתחים ניתוחי לב. צריך למנוע ניצול של כוח פוליטי על ועדה ניטראלית בדמות ועדת הסל”.

עו”ד שמואל בן יעקב מהאגודה לזכויות החולה קבל כי קולה של ועדת הסל לא נשמע הפעם, לעומת מצבים דומים בעבר בהם לחצה הוועדה לקבל תוספת תקציב מהממשלה. “התשובה היא כנראה בהרכב ועדת הסל הנוכחית: רובם קשורים למערכת הבריאות. החל מיו”ר הוועדה שמקבל בעצמו משכורת ממשרד הבריאות ומטה, אל החברים הנוספים”. עו”ד בן יעקב דרש להרחיב את הכללת נציגי ציבור בוועדת הסל, ולקדם הצעת חוק להרכב הוועדה.

יו”ר צב”י מידד גיסין הדגיש כי אסור לפגוע בתקציב הסל בעוד האוצר מנסה לקבוע תקדים של שימוש במשאבי הסל לצרכים אחרים. הוא מקווה כי עם כינוס ועדת הסל, ב- 20 בחודש, יהיו חברים שיתפטרו במחאה על הקיצוץ והעברת התקציב לטיפולי שיניים.

פרופ’ עופר שפילברג, יו”ר האיגוד הישראלי להמטולוגיה, השמיע את זעקתם של חולים העלולים לאבד חייהם על אף זמינות תרופות. פרופ’ מוטי רביד, יו”ר האגודה לסוכרת, מחה נמרצות על “זלזול בכספי ציבור והחלטות פופוליסטיות. חצי מיליון חולי סוכרת ממתינים לתרופות חדשות הממתינות להכללה בסל”. הוא אף הצטרף לדרישה להגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות. פרופ’ בלה קאופמן, מהאיגוד הישראלי לאונקולוגיה סיפרה על “תחושת תסכול קשה כאשר קיימות תרופות שיכולות להאריך חיים בעוד רופאים ניצבים בפני שוקת שבורה”.

חולי סרטן שהשתתפו בכנס ורופאים המטפלים בהם הביעו חשש כבד, כי החלטת הממשלה לקצץ בתקציב הסל תפגע בסיכוייהם לחיות. מתי רביב, חולה במיאלומה נפוצה, הביע ביטחון כי “אם הייתי מביא את הרב ליצמן לדין תורה בבני ברק אצל הרבנים, ברור לי שהיו מחליטים לבחור בתרופות מאריכות חיים ולא בטיפולי שיניים”. חיים ליברמן, החולה גם הוא בסרטן, הכריז כי “טיפול שיניים אינו דוחה פיקוח נפש”. ליברמן מטופל עתה בתרופה עבורה הוא משלם כ- 27,000 שקל בחודש, ותוהה “מי יחזיר את הסכומים האלה? הברירה שתהיה בפני היא לקחת את התרופה או להפסיק לקחת אותה”.

הערת עורך מדור מינהל רפואי, בעז גנזבורג:  הבעייה במהלך של ליצמן לדעתנו היא לא בעצם העלאת ההצעה להכללת רפואת שיניים לילדים בסל מכיוון שזו הצעה לגיטימית, אלא בקביעת ההחלטה השרירותית של הכללת השירות בסל מבלי שזה יעבור את התהליך הרציני של ההערכה והתעדוף שהועדה מבצעת. הועדה הייתה צריכה לדון בהצעה זו לסל באותה שיטה ומתכונת שהיא עושה זאת לתרופות ולטכנולוגיות ולקבוע עבורה את התעדוף בהתאם. האם ליצמן העריך שהועדה לא תעניק להצעה זו דירוג מספיק גבוה ולכן “רץ” לממשלה וביצע את המחטף הזה ? אם כן, זה בהחלט צעד חמור שפוגע בעצמאות המקצועית של הועדה, והועדה לא צריכה לעבור על כך לסדר היום.  לדעתנו הבעייה שהתעוררה מעצם המהלך הזה מחזקת עוד יותר את הצורך בקביעת סטנדרטים ברורים של תעדוף, בדומה למדד העלות/QALY שמקובלת ב-NICE הבריטי ומקומות נוספים.