השוואה בין חוקנים ובין תרופות משלשלות לטיפול ב-Fecal Impaction בילדים (מתוך Pediatrics)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר פרוספקטיבי שפורסם בגיליון דצמבר 2009 של ה-Pediatrics, עולה כי לחוקנים ולתרופות משלשלות נמצאה יעילות שווה לטיפול בגושי צואה חוסמים (Fecal Impaction) בילדים עם עצירות פונקציונאלית.

החוקרים כותבים כי חוקנים מהווים טיפול מקובל בגושי צואה חוסמים בילדים, למרות שאין לכך ראיות מבוססות. הם מציינים שני מחקרים קודמים שהדגימו למתן פומי של polyethylene glycol (PEG) יעילות טובה לטיפול במצב זה. לדבריהם, זהו המחקר האקראי מבוקר הראשון שנערך להשוואה בין חוקנים רקטליים ובין מתן פומי של PEG בילדים עם גושי צואה חוסמים חמורים, המיוחסים לעצירות.

המחקר כלל 90 ילדים בגיל 4-16 שנים (ממוצע 7.5 + 2.8) אשר סבלו מעצירות פונקציונאלית וגושי צואה חוסמים, מהם 60 בנים. הילדים עברו בדיקה רקטלית ומדידה של זמן המעבר במעי הגס (colonic transit time, CTT) וכן דיווחו על תסמיני עצירות בעת הצטרפות. כשבוע לאחר מכן חילקו החוקרים באקראי את הילדים לטיפול בחוקן יומי (n=46), או לקבלת PEG במינון 1.5 גרם/ק”ג (n=44) למשך 6 ימים עוקבים. במהלך הטיפול ביצעו החוקרים מדידת CTT שנייה, וכן העריכו את התנהגות הילדים על סמך שאלון. יעדי המחקר כללו את יציאת הגוש החוסם, תדירות היציאות ואי נקיטת צואה, ותלונות על כאבי בטן או יציאות מימיות.

החוקרים מדווחים כי 5 ילדים מכל קבוצה פרשו מן המחקר. מתוצאות המחקר עולה כי הטיפול הוביל ליציאה מוצלחת ב-80% מהמשתתפים בקבוצת החוקנים, לעומת 68% מהמשתתפים בקבוצת ה-PEG (p=0.28). לדבריהם, בקבוצת ה-PEG נצפתה שכיחות גבוהה יותר של אי נקיטת צואה ויציאות מימיות (p<0.01), אך תדירות היציאות, כאבי הבטן, ציון ההתנהגות ונרמול ה-CTT היו דומים בין 2 הקבוצות.

לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי לחוקנים ול-PEG נמצאה יעילות דומה בטיפול בילדים עם גושי צואה חוסמים. הם מוסיפים כי במשתתפים בקבוצת ה-PEG נצפתה שכיחות גבוהה יותר של אי נקיטת צואה, אך ציוני ההתנהגות היו דומים בין 2 הקבוצות, ולאור כל אלו, הם ממליצים לשקול את 2 האפשרויות כטיפול קו ראשון בגושי צואה חוסמים בילדים.

בין מגבלות המחקר ניתן לציין כי הערכת ההתנהגות של הילדים נעשתה רק לאחר תחילת הטיפול, והדבר עלול לגרום להטיה בתוצאות המחקר.

החוקרים מדגישים כי לא נצפתה התנהגות מפוחדת יותר בילדים שטופלו בחוקנים, אולי בגלל שהטיפול ניתן בבית ע”י ההורים ולא בבית החולים או במרפאה, ועל כן החוקרים מציינים כי אין סיבה למנוע מילדים טיפול זה מחשש שיגרום לחרדה.

Pediatrics. 2009;124:e1108-e1115.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן