האם יש מקום למתן עירוי אינסולין בחולים לאחר שבץ? (מתוך Stroke)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Stroke עולה כי עירוי אינסולין הינה אפשרות בטוחה לאיזון רמות סוכר, המשפיעות על התוצאות חולים לאחר אירוע שבץ איסכמי חד.

עם זאת, המחקר לא בחן את התוצאות. יתרה מזאת, ייתכן ואף אין כלל צורך במתן עירוי אינסולין. החוקרים מסבירים כי בקבוצת ביקורת שכללה חולים שקיבלו טיפול סטנדרטי, מתן אינסולין תת-עורי הביא לאיזון מתון של רמות הסוכר פחות מ-200 מ”ג לד”ל עדות לכך שאין צורך במתן עירוי אינסולין לרמת איזון זו.

מדגם המחקר כלל 74 חולי שבץ, שחולקו באקראי לאיזון הדוק של רמות הסוכר באמצעות עירוי אינסולין, עם יעד רמות סוכר בטווח 70-110 מ”ג לד”ל, איזון פחות הדוק של רמות הסוכר עם עירוי אינסולין (70-200 מ”ג לד”ל), או טיפול סטנדרטי (70-300 מ”ג לד”ל).

חציון הזמן להקצאה האקראית עמד על 10.7 שעות. חציון מדד National Institutes of Health Stroke Scale עמד על 8 וחציון רמות הסוכר בדם עמד על 163 מ”ג לד”ל.

בקרב חולים שקיבלו עירוי אינסולין, בקבוצת איזון רמות הסוכר לערכים של 70-200 מ”ג לד”ל, במשך 90% מ-24 השעות הראשונות ערכי הסוכר נפלו בטווח שהוגדר, ובקבוצת האיזון ההדוק של רמות הסוכר רמות הסוכר בדם נפלו בטווח המוגדר ב-44% מהזמן.

שיעורי היפוגליקמיה, שהוגדרה בנוכחות רמת סוכר נמוכה מ-55 מ”ג לד”ל, עמדו על 4% תחת טיפול סטנדרטי, 4% תחת איזון פחות הדוק של רמות הסוכר בדם ו-30% תחת איזון הדוק של רמות הסוכר. תועד אירוע אחד של היפוגליקמיה סימפטומאטית, בקבוצת החולים שטופלו בעירוי אינסולין, במטרה להביא לאיזון ערכי הסוכר בדם לטווח 70-200 מ”ג לד”ל.

בקבוצת החולים שטופלו בעירוי אינסולין, במטרה להביא לאיזון פחות הדוק של רמות הסוכר, ובקבוצת החולים שקיבלו טיפול סטנדרטי, ריכוזי הסוכר בדם היו דומים, וכך גם שיעור אירועי היפוגליקמיה. מאחר וטיפול תת-עורי באינסולין הוא בטוח יותר, דורש פחות משאבים, ומוביל לריכוזי סוכר ואיזון דומה של רמות הסוכר בדם, החוקרים טוענים כי ייתכן וכלל אין צורך בעירוי אינסולין.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים, במטרה להעריך את יחס עלות/תועלת של איזון הדוק של רמות הסוכר, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, בחולים לאחר אירוע שבץ איסכמי חד.

Stroke 2009;40:3804-3809

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן