מחלות רקע מעלות את הסיכון לתפליט פלאורלי לאחר ניתוח לבבי (מתוך Chest)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Chest עולה כי מין נקבה ומספר מחלות כלי דם ברקע, הם בין גורמי הסיכון לתפליט פלאורלי לאחר ניתוח לבבי.

לדברי החוקרים מקנדה, מממצאי המחקר עולה כי בחולים עם תפליט פלאורלי משך האשפוז ביחידת טיפול נמרץ היה ארוך יותר, עם שיעור גבוה יותר של סיבוכים, שכיחות גבוהה יותר של מחלת כלי דם פריפריים ואי-ספיקת לב, ושיעור גבוה יותר של פרפור פרוזדורים, בהשוואה לחולים ללא תפליט פלאורלי לאחר ניתוח לבבי.

הממצאים מבוססים על סקירת נתונים אודות 2892 חולים שעברו ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (CABG Coronary Artery Bypass Grafting), החלפת מסתם, או את שני הניתוחים, במהלך תקופה של שנתיים.

החוקרים מסבירים כי תפליט פלאורלי שהיה משמעותי דיו כדי להוביל לניקוז, תועד ב-192 חולים (6.6%) בתוך 30 ימים מהניתוח. הם מצאו כי מרבית התפליטים (73.8%) אירעו בתוך שבעה ימים מהניתוח, ומרביתם היו בדרגה 1 או 2. המרווח הממוצע מהניתוח עד לניקוז עמד על 6.6 ימים.

מבחינת מאפיינים טרום-ניתוחיים, בקבוצת החולים עם תפליט פלאורלי הגיל הממוצע היה מבוגר יותר משמעותית, בהשוואה לחולים ללא תפליט פלאורלי (67.3 לעומת 65.4 שנים), כאשר חלק ניכר מהם היו נשים (37.5% לעומת 25.2%), עם שטח גוף ממוצע קטן יותר, ומקטע הפליטה של חדר שמאל היה נמוך יותר משמעותית.

כמו כן, בקבוצת החולים עם תפליט פלאורלי תועדו שיעורים גבוהים יותר של אי-ספיקת לב (8.9% לעומת 3.5%), פרפור פרוזדורים (9.5% לעומת 5.4%), ומחלת כלי דם פריפריים (21.5% לעומת 11.3%), בהשוואה לחולים ללא תפליט פלאורלי.

תפליטים פלאורלים היו נפוצים יותר בנוכחות מספר תרופות, כולל נוגדי-קרישה.

ב-116 מקרים נשלח נוזל פלאורלי לבדיקה. כל הדגימות אישרו כי מדובר באקסודט; 50% היו דמיים. כאשר החוקרים ניסו להסביר מדוע בחלק מהמקרים נערכו בדיקות לנוזל הפלאורלי ובחלק לא נערכו בדיקות אלו, הם מצאו כי הגורם בעל הקשר המובהק ביותר עם בדיקות של הנוזל הפלאורלי היה מעורבות של יועץ ריאות.

החוקרים מוסיפים כי זוהה קשר בין תפליטים פלאורלים ובין סיבוכים רבים לאחר-ניתוח, כולל אירועים לבביים, זיהומים, המטולוגיים וכליתיים עם עלייה בתחלואה לאחר ניתוח, שהובילה לאשפוז ממושך יותר ושהות ממושכת יותר ביחידת טיפול נמרץ.

האשפוז הממוצע ביחידת טיפול נמרץ עמד על 142 שעות, זאת לעומת 35 שעות בקבוצת החולים ללא תפליט פלאורלי. משך השהות הממוצע בבית החולים עמד על 16.2 לעומת 7.5 ימים.

Chest 2009;136:1604-1611

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן