האם וריאנטים גנטיים מסוימים נפוצים יותר ביילודים עם היפרבילירובינמיה משמעותית? / מאת ד”ר ברנרד ברזילי

במחקר חדש שפורסם ב-Pediatrics מדווחים החוקרים כי שילוב וריאנטים גנטיים בשלושת הגנים G6PD, UGT1A1 ו-SLCO1B1, נפוץ יותר בקרב יילודים עם היפרבילירובינמיה, עם זאת לא תועד קשר דומה בנוכחות אחד הוריאנטים בלבד.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם וריאנטים בגנים G6PD (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase), UGT1A1 (Uridine-Diphosphoglucuronosyltransferase 1A1) ו-SLCO1B1 (Solute Carrier Organic Anion Transporter 1B1) נפוצים יותר ביילודים עם היפרבילירובינמיה.

מדגם המחקר כלל יילודים בני פחות משבוע, שנולדו לאחר 37 שבועות היריון, לפחות. בקבוצת המקרים תועדה מדידה אחת לפחות של ערכי בילירובין מעל אחוזון 95 (טווח בסיכון גבוה), בעוד שבקבוצת הביקורת ערכי בילירובין עמדו בתחילת המחקר מתחת לאחוזון 40 (טווח בסיכון נמוך).

קבוצת המקרים כללה 153 יילודים (חציון רמת בילירובין: 15.7 מ”ג לד”ל), ובקבוצת הביקורת השתתפו 299 יילודים (חציון רמת בילירובין: 4.6 מ”ג לד”ל). לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית בשכיחות וריאנטים בגנים G6PD, UGT1A1 ו-SLCO1B1, בין קבוצת המקרים וקבוצת הביקורת (G6PD 5.2% לעומת 3.3%;  UGT1A1 14.4% לעומת 9.4%,  SLCO1B1 73.2% לעומת 73.6%). עם זאת, ביטוי משולב של מוטאציה G6PD African A עם וריאנטים בגן UGT1A1 ו-SLCO1B1 היו נפוצים יותר בקבוצת המקרים.

החוקרים מצאו כי בקבוצת המקרים, נוכחות שני גורמים ומעלה, תרמה לעיתים קרובות יותר להיפרבילירובינמיה, כולל שונות בקבוצות דם ABO, כאשר לאם סוג דם O (47.7% לעומת 11.4%), תוצאות חיוביות במבחן קומבס ישיר (33.3% לעומת 4%), אח שקיבל טיפול פוטותרפי (16.3% לעומת 5.4%), נוגדנים כנגד קבוצות דם בדם האם (10.5% לעומת 0.7%), סוכרת אימהית (13.1% לעומת 6.4%) ואם שנולדה במזרח-אסיה (6.5% לעומת 1.3%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי שילוב וריאנטים בגנים G6PD, UGT1A1 ו-SLCO1B1 נפוץ יותר ביילודים עם היפרבילירובינמיה. עם זאת, אין שכיחות מוגברת בין היפרבילירובינמיה ובין וריאנטים באחד משלושת הגנים הללו. שילוב מוטאציה G6PD African A עם וריאנטים בגנים UGT1A1 ו-SLCO1B1 היה נפוץ יותר בקבוצת המקרים.

Pediatrics 124: e868-e877

הערת מערכת מאת ד”ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה:

ישנה חשיבות לזהות ילודים עם סיכון מוגבר לפתח צהבת בשל גורמים גנטיים. לדאבוני, הגנים המצויינים במאמר אינם הגנים השכיחים אצלנו ואנו מסתפקים בעובדה האם לילוד יש G6PD אם לאו ע”מ להעריך את סיכונו לפתח צהבת.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן