קשר בין מין זכר ובין דימום תוך חדרי בילודים במשקל לידה נמוך מאוד (מתוך Pediatrics)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון פברואר 2010 של ה-Pediatrics עולה כי בקרב ילודים במשקל לידה נמוך מאוד (Very Low Birth Weight, VLBW), נמצא קשר בין מין זכר ובין סיכון מוגבר לדימום תוך חדרי (Intraventricular Hemorrhage, IVH).

החוקרים כותבים כי ילודים ממין זכר סובלים באופן כללי מסיכון גבוה יותר לסיבוכי פגות, כולל מוות, תסמונת כשל נשימתי חד (Acute Respiratory Distress Syndrome) והפרעות נשימתיות כרוניות דוגמת Bronchopulmonary Dysplasia. הם מוסיפים כי במחקר קטן שנערך בעבר נמצא כי לזכרים סיכון מוגבר לדימום תוך חדרי, בהשוואה לנקבות.

החוקרים בדקו נתונים על 105,000 ילודים במשקל לידה נמוך מאוד שנולדו בארה”ב בשנים 1997-2004. הם מציינים כי כל הילודים לא סבלו ממומים מולדים מז’וריים כלשהם.

מתוצאות המחקר עולה כי 15.9% מהילודים הזכרים סבלו מדימום תוך חדרי, בהשוואה ל-13.6% מהנקבות (OR 1.15, p<0.001). לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, נמצא לילודים זכרים סיכוי גבוה יותר לדימום תוך חדרי חמור (38% לעומת 32.7%, OR 1.18, p<0.004).

החוקרים מציינים כי הקשר בין מין זכר ובין דימום תוך חדרי היה חזק יותר בילודים במשקל 1,000-1,499 גרם, בהשוואה לילודים השוקלים פחות מ-1,000 גרם (OR 1.19 לעומת OR 1.14, p=0.006). הם מדווחים כי השכיחות של Periventricular Leukomalacia (PVL) הייתה 0.38% בבנים, לעומת 0.43% בבנות, ללא מובהקות סטטיסטית, ומוסיפים כי בבנות השוקלות פחות מ-1,000 גרם נצפה PVL חמור יותר, אם כי באופן לא מובהק.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי דרוש מחקר נוסף על מנת להעריך את השפעת מין הילוד על התוצאות ארוכות הטווח, וכן כדי להבין מהו הבסיס הפתופיזיולוגי להבדלים שנצפו בין ילודים משני המינים.

Pediatrics 2010;125:e333-e339.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן