ההשפעה העורית והמפרקית של מתן דו-שבועי של Etanercept בטיפול בפסוריאזיס (מתוך BMJ )

ממחקר מבוקר עולה כי בחולים עם פסוריאזיס וארתרופתיה על-רקע פסוריאזיס, טיפול ראשוני ב- Etanercept (אנברל), שניתן פעמיים בשבוע, הביא להיעלמות נגעים עוריים באופן מהיר יותר, בהשוואה לטיפול חד-שבועי, עם זאת, למשטר זה הייתה השפעה מעטה על תסמיני המפרקים והגידים.

החוקרים מסבירים כי Etanercept הינה אפשרות יעילה לטיפול בפסוריאזיס וארתרופתיה על-רקע פסוריאזיס, וניתן לתת את הטיפול במינון של פעמיים בשבוע, למשך 12 שבועות, ולאחר מכן מינונים חד-שבועיים, או כמינונים חד-שבועיים למן ההתחלה. מטרת המחקר הייתה לקבוע אם יש עדיפות לאחד המשטרים בטיפול בחולים עם תסמינים עוריים ומפרקיים.

המשתתפים היו מבוגרים עם פסוריאזיס פעילה, בדרגת חומרה בינונית-עד-חמורה, עם ארתרופתיה פעילה. החולים חולקו באקראי לטיפול ב- Etanercept במינון 50 מ”ג, פעם או פעמיים בשבוע, למשך 12 שבועות, עם טיפול תואם בפלסבו בקבוצת הטיפול החד-שבועי. לאחר 12 שבועות מחקר, כולם טופלו פעם בשבוע ב- Etanercept, למשך 12 שבועות נוספים.

היעד העיקרי היה שיעור המשתתפים עם היעלמות, או כמעט היעלמות הנגעים, כפי שנקבע לפי ההערכה הכללית של הרופא לאחר 12 שבועות (בסולם של 0 עד 5, כאשר 0 = ללא נגעים עוריים). יעדים משניים כללו מדדים נוספים של המחלה העורית ומדדי ארתרופתיה.

מדגם המחקר כלל 754 חולים, שניים שלא קיבלו כלל תרופת מחקר לא-נכללו בניתוח הנתונים. שיעורי הפרישה מהמחקר היו דומים הן עם טיפול שבועי (n=373) וטיפול דו-שבועי (n=379) (7.5% ו-7.9%, בהתאמה, ונבעו בעיקר מתופעות לוואי.

לאחר 12 שבועות, שיעור החולים עם היעלמות מלאה או כמעט-מלאה של הנגעים העוריים היה גבוה יותר עם טיפול דו-שבועי (46% לעומת 32%, p<0.001). עם זאת, החוקרים לא מצאו הבדל מובהק סטטיסטית בשיעור התגובה לפי קריטריוני ארתרופתיה (77% לעומת 76%), והשיפור בתסמיני ארתרופתיה היה דומה בשתי הקבוצות. לא תועדו תופעות לוואי בלתי-צפויות, ולא זוהה הבדל בסבילות בין הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם פסוריאזיס וארתרופתיה על-רקע פסוריאזיס, טיפול ראשוני ב- Etanercept במינון דו-שבועי, מוביל להיעלמות מהירה יותר של הנגעים העוריים. עם זאת, לטיפול זה אין השפעה משמעותית על התסמינים המפרקיים.

BMJ 2010; 340: c147

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן