מדד מסת הגוף או יחס מותניים-לגובה להערכת הסיכון הלבבי? (מתוך Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism)

ממחקר חדש עולה כי מדד מסת הגוף (BMI) אינו מנבא את הסיכון הקרדיווסקולארי טוב כמו יחס מותניים לגובה (Waist-to-Height) ומדדים אחרים להשמנת-יתר.

לדברי החוקרים, ניתן להחליף את השימוש בערכי BMI להערכת הסיכון הקרדיווסקולארי. עם זאת, הם עדיין זהירים בנושא ומציינים כי BMI עדיין עשוי לסייע בהערכת סיכונים אחרים, דוגמת סיבוכים אורתופדיים עקב עודף-משקל או השמנת-יתר, אליהם החוקרים לא התייחסו במחקר הנוכחי.

החוקרים מגרמניה ניתחו את הנתונים משני מחקרי עוקבה בגרמניה (DETECT ו-SHIP). במחקר DETECT נערך מעקב אחר 6,355 משתתפים במשך למעלה משלוש שנים, ובמחקר SHIP נערך מעקב אחר 4,297 חולים במשך למעלה משמונה שנים.

מספר מקרי התמותה בשני המחקרים עמד על 620, כאשר 181 מקרי תמותה יוחסו לסיבות קרדיווסקולאריות, 325 ענו על יעד הסיום המשולב שכלל שבץ, התקף לב או תמותה קרדיווסקולארית.

בשני המחקרים, יחס מותניים לגובה היה המנבא הטוב ביותר לתמותה קרדיווסקולארית, תמותה מכלל הסיבות ויעד הסיום המשולב. הסיכון היחסי לתמותה קרדיווסקולארית ברבעון העליון של יחס מותניים לגובה, בהשוואה לרבעון התחתון, עמד על 2.75. באשר לערכי BMI, הסיכון היחסי ברבעון העליון, בהשוואה לרבעון התחתון, עמד על 0.74.

הן יחס מותניים לגובה והן היקף מותניים הם מנבאים משמעותיים לתמותה מכלל הסיבות, והחוקרים זיהו קורלציה משמעותית בין כל המדדים, פרט לערכי BMI, ובין יעד הסיום המשולב.

התוצאות היו זהות גם לאחר ריבוד המשתתפים לפי גיל ומין.

החוקרים כותבים כי ערכי BMI אינם מבחינים בין שומן ויסארלי, השומן “הרע” המצטבר בבטן, ובין שומן תת-עורי, השומן “הטוב” המצוי מתחת לעור. הם מוסיפים כי מחקרים אלו כללו משתתפים שהיו ברובם לבנים, מאוכלוסיות אירופאיות, ולכן קשה ליישם את המסקנות על קבוצות אתניות אחרות.

מומחים בתחום, שלא היו מעורבים במחקר, ציינו כי מחקרים אחרים העלו תוצאות דומות. הם מסבירים כי קיימות מספר מגבלות לשימוש בערכי BMI, אך מדובר במדד קל ופשוט. במידה ומבקשים מדד שישמש באופן נרחב, נדרש כי צוות העובדים והרופאים במרפאה יוכלו להעריכו במהירות ובמהימנות, ללא טרחה רבה מצד המטופל.

הנחיות National Heart, Lung and Blood Institute להערכת השמנת-יתר וסיכונים לבביים, תומכות בהערכת היקף המותניים כמו גם ערכי BMI. באחד המחקרים, היקף מותניים לא ניבא את הסיכון באופן מהימן כמו יחס מותניים-לגובה, אך נראה כי היה עדיף על-פני הערכת BMI.

J Clin Endocrinol Metab 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן