בדיקה קלינית חדשה להערכת זעזוע מוח בספורטאים צעירים (מתוך כנס ה-AAN)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שצפוי להתפרסם בכנס השנתי ה-62 של ה- American Academy of Neurology, עולה כי כלי קליני פשוט הנמצא בפיתוח עשוי לסייע לרופאים באבחנת זעזוע מוח בצעירים. לדבריהם, זהו מכשיר נייד וזול, המיועד להערכת ספורטאים בשטח.

החוקרים מסבירים כי המכשיר מודד את זמן התגובה, אשר נמצא כמדד אמין ותקף במחקר קודם. במחקר הנוכחי הודגם כי הבדיקה רגישה לשינויים בזמן התגובה לאחר זעזוע מוח.

המחקר כלל משתתפים מנבחרות הפוטבול, התאבקות ונבחרת הנשים בכדורגל מאוניברסיטה אחת. כל אתלט שאובחן קלינית כסובל מזעזוע מוח עבר הערכה של זמן התגובה בתוך 72 שעות מהפגיעה. החוקרים מציינים כי רק 7 ספורטאים סבלו מזעזוע מוח במהלך תקופת המחקר.

החוקרים בדקו באמצעות המכשיר את זמן התגובה הממוצע הבסיסי. הם שיחררו צילינדר קשיח הקשור לדיסק מקובע, על מנת להעריך כמה מהר הספורטאים תופסים אותו. מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה למדידה הבסיסית, זמן התגובה של 6 מ-7 הספורטאים שנפגעו היה ארוך יותר. זמן התגובה עלה מ-198+21 מילישניות במדידה הבסיסית, ל-218 +29 מילישניות לאחר הפגיעה.

מומחה מהתחום הדגיש כי המחקר כלל מדגם קטן מאוד ועל כן קשה להסיק מסקנות מתוצאותיו. הוא הוסיף כי לא ניתן להעריך פגיעות מוח טראומטיות, כולל זעזוע מוח, באמצעות כלי בדיקה אחד בלבד, וכי דרושה הערכה  נוירולוגית מלאה. בשלב זה דרוש מחקר רחב היקף על מנת להעריך את יעילות הכלי החדש.

מומחה אחר ציין כי כלי הבדיקה החדש הוא פשוט וזול, בניגוד לטכנולוגיות ממוחשבות יקרות, ועל כן עשוי לסייע להערכת צעירים שלא היו מגיעים לבדיקה במצב אחר.

מתוך הכנס American Academy of Neurology (AAN) 62nd Annual Meeting.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן