etanercept (אנברל) בטוח יותר מתכשירים ביולוגיים אחרים בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis ) לפי Cochrane Overview

בעשור האחרון אושרו מספר רב של תכשירים ביולוגים לטיפול בדלקת מפרים שגרונית (RA), אשר חוללו מהפכה בטיפול במחלה. למרות המידע והניסיון הרב שהצטבר, לא בוצעו מעולם מחקרים השוואתיים בין התכשירים, כאלו אשר נועדו לבחון את יעילותם ובטיחותם באופן יחסי זה לזה.

קבוצת Cochrane היא קבוצה גלובלית ללא מטרות רווח, שפתחה שיטה של סקירת חומר מדעי על מנת לסייע לגורמים רופאים בקבלת החלטות בתחומים תרפואטים שונים. הסקירות שמבצעת הקבוצה נחשבים מאוד בעולם מבחינת איכותם הגבוהה ואמינות המידע עליו הסקירה מתבצעת.

במאמר זה החוקרים בצעו מטה-אנליזה של כל ה reviews  Cochrane על מנת להעריך את התועלות והסיכונים הכרוכים בטיפול בתכשירים ביולוגים בRA  וכדי לסייע לרופא בהחלטתו.

סך הכול נכללו בסקירה 6 מאמרי Review שכללו 31 מחקרים מבוקרים של etanercept ( אנברל (® Enbrel), ו-  infliximab (רמיקייד) , adalimumab( יומירה) , אורנסיה (התכשיר אינו רשום בישראל), כינרת (התכשיר אינו רשום בישראל) ו- rituximab  (מבטרה). כל המחקרים כללו קבוצת ביקורת של פלצבו או מתוטרקסט, בעיקר.

כללית, מהסקירה עולה שהטיפול בתכשירים הביולוגים היה יעיל יותר, עם סיכוי של פי 3.35 להשיג שיפור תפקודי של למעלה מ-50% (ACR 50 ) בהשוואה לביקורות, ויחס מצויין של מס’ חולים שיש לטפל בכדי להשיג שיפור באחד של 4 (NNT Number Needed To Treat). 

עם זאת,  התכשירים הביולוגים היו קשורים ליותר הפסקות טיפול בשל תופעות לוואי עם יחס סיכון של 1.39 ו-NNT של 52 להפסקת שימוש.

בהשוואה בין התרופות הביולוגיות השונות נראה שאנברל הדגים יתרון מובהק סטטיסטי על פני שאר התכשירים הביולוגים האחרים הן מבחינת יעילות (ה-NNT הנמוך ביותר של 3 לעומת 4 ליומירה ומבטרה ו-5 לרמיקייד),  והן מבחינת בטיחות, שהוגדרה כהפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי:  שיעורי הפסקות טיפול עקב תופעות לוואי באנברל היו נמוכים יותר מאלו של רמיקייד, כנרת ויומירה. למעשה, אנברל היה התכשיר הביולוגי היחידי שהראה רמת בטיחות גבוהה אף מקבוצת הביקורת.
 
המחברים מסכמים שרופאים ומטופלים חייבים לבחור באחד ההתרופות הביולוגיות היקרות כשלמעשה אין בידם מידע וכלים באשר לאפקטיביות ולבטיחות. לאור האנליזה הזו עולה שקיימת יעילות דומה לאנברל, יומירה, רמיקייד ומבטרה, והבחירה בטיפול צריכה לקחת בחשבון את גורם העלות, שיטת מערכת הבריאות, תדירות הטיפול, העדפות המטופל לשיטת מתן הטיפול (עירוי תוך ורידי ברמיקייד ומבטרה, זריקות תת עוריות באנברל ויומירה) ושיקולי בטיחות. מבחינת בטיחות מציינים המחברים שוב את העובדה שבאנברל היו שיעורי הפסקת הטיפול הנמוכים ביותר.

בתרשימים המוצגים מתוך המאמר ניתן לראות יחסי הסיכון להפסקת טיפול (טבלה ראשונה) ויחס הסיכוי להשגת ACR50  (טבלה שניה) :  


A network meta-analysis of randomized controlled trials of biologics for rheumatoid arthritis: a Cochrane overview,  CMAJ. 2009 Nov 24;181(11):787-96. Epub

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן