מאת ד”ר בן פודה שקד

מתוצאות ראשוניות של מחקר פרוספקטיבי חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של ירחון Journal of General Internal Medicine עולה כי טעויות במרשם תרופות נעשות כנראה לעיתים תכופות יותר במרפאות בקהילה מכפי שדווח בעבר.

החוקרים מוסיפים כי בתקופה זו, בה הממשלה הפדרלית בארצות הברית, כמו גם הרשויות הממשלתיות ובראשן זו של מדינת ניו יורק, פועלות למען שימוש רב יותר בטכנולוגיית מידע לשם שיפור שירותי הבריאות, חשוב כי רופאים יהיו מודעים לאופן בו טכנולוגיות דוגמת מערכות ממוחשבות למרשם תרופות עשויות לשפר את הבטיחות ואת איכות הטיפול שמעניקים למטופליהם. בנוסף, ראוי לדבריהם לציין כי מערכת ממוחשבות למרשם תרופות הינן פשוטות לשימוש עבור אלו המספקים שירותי בריאות, כי הן מתאימות היטב לאופן עבודתם, וכי ניתן לדאוג לתמיכה טכנית אשר תסייע לאלו להתקין ולתחזק את המערכות הממוחשבות.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של מערכת ממוחשבת למרשם תרופות (e-prescribing system) על שיעור הטעויות במרשם ועל סוגיהן, במסגרת מרפאות בקהילה באזור עמק הדסון בניו-יורק. החוקרים ביקשו להשוות את הטעויות שנעשו במרשם תרופות בין החודשים ספטמבר 2005 ויוני 2007 בין 15 אתרים אשר אימצו מערכות ממוחשבות שכאלו ו-15 אתרים נוספים כקבוצת ביקורת, אשר בהם ניתנו עדיין מרשמי התרופות בצורה ידנית (בכתב).

החוקרים מסבירים כי ההתערבות שנבדקה כללה מערכת ממוחשבת מסחרית למרשם תרופות וכן סיוע של ספקית של שירותים טכנולוגיים למידע רפואי (MedAllies) לשם תמיכה בקבלת החלטות קליניות ביחס למינונים המומלצים של תרופות וניטור אחר אינטראקציות בין-תרופתיות, תגובות אלרגיות לתרופות וכפילויות בטיפול. היעד העיקרי של המחקר נקבע כטעויות במרשם תרופות, אשר אותרו באמצעות סקירה מסודרת של הגיליונות הרפואיים. לדברי החוקרים, נסקרו 3,684 מרשמים שניתנו בכתב בתחילת תקופת המעקב, וכן 3,848 מרשמים שניתנו בכתב או באופן ממוחשב בתום שנה של מעקב.

החוקרים מצאו כי מבין המרשמים שניתנו בכתב במרפאות הקהילתיות, הכילו כמעט שניים מכל חמישה מרשמים טעות זו או אחרת. בין הטעויות שאותרו נכללו הוראות לא מלאות ומרשמים של תרופות ללא ציון המינון או הכמות. מספר קטן יותר של טעיות מרשם היו רציניות, לדבריהם, כדוגמת מרשם של מינון שגוי.

החוקרים מדווחים כי שיעורי הטעויות ירדו כמעט פי 7 עבור רופאים אשר עשו שימוש במערכות הממוחשבות למרשם תרופות, משיעור התחלתי של 42.5 ל-100 מרשמים (95% CI = 36.7-49.3) לשיעור של 6.6 ל-100 מרשמים (95% CI = 5.1-8.3) בתום שנה מאימוץ טכנולוגיה זו (p < 0.001). עבור רופאים אשר המשיכו במנהגם לרשום תרופות בכתב בלבד (ולא באמצעות המחשב), שיעור הטעויות שנצפה נותר גבוה, ועמד על שיעור התחלתי של 37.3 ל-100 מרשמים (95% CI = 27.6-50.2) ו-38.4 ל-100 מרשמים בתום שנה של מעקב (95% CI = 27.4-53.9; p = 0.54).

בנוסף, שיעור הטעויות בקרב רופאים אשר אימצו את השיטה הממוחשבת היה נמוך משמעותית בהשוואה לאלו שלא אימצו אותה בתום שנה (p < 0.001). על אף שטעויות של כתב בלתי קריא היה גבוהות מאוד בתחילת המעקב (87.6 ל-100 מרשמים), הרי אלו ירדו לאפס בתום שנה של מעקב בקרב הרופאים אשר אימצו את השימוש במערכות הממוחשבות למרשם תרופות.

על אף שמרבית הטעויות שאותרו לא צפויות היו לגרום לנזק רציני למטופלים, טוענים החוקרים, הרי שהן עלולות להביא לצורך בביקור חוזר לאחר הפנייה לבית המרקחת, ולבזבוז זמן עבור הרופאים, החולים והרוקחים. עם זאת, הם מדגישים כי מצאו שעל ידי מתן מרשמי התרופות בצורה ממוחשבת, באפשרותם של הרופאים לצמצם באופן דרמטי את הטעויות הללו על השלכותיהן.

בין מגבלות המחקר מזכירים החוקרים כי בוצע שלא בהקצאה אקראית, וכי לא היה ביכולתם לקבוע אם מערכות ממוחשבות למרשם תרופות המשולבות בגיליונות רפואיים ממוחשבים הינן יעילות באותה המידה כמו מערכות ממוחשבות אשר תוכננו במיוחד ובאופן בלעדי לצורך מרשם תרופות. בנוסף, מציינים את היעדר הסמיות, את גודל המדגם הקטן ואת היכולת המוגבלת להכליל ממסקנות המחקר (לגבי מסגרות אחרות של טיפול רפואי, למשל).

החוקרים מסכמים כי שיעורי הטעויות שנעשות במרשמי תרופות במסגרת הרפואה הקהילתית עשויות להיות גבוהות הרבה יותר מכפי שדווח עד כה, וכי מחקרם הנוכחי הינו כנראה הראשון אשר מראה את יעילותה של מערכת ממוחשבת מסחרית למרשם תרופות במסגרת זו, ומדגים ירידה של קרוב לפי שבע בשיעור הטעויות.

J Gen Intern Med 2010

לידיעה במדסקייפ