ה-FDA מפרסם הודעה אודות חוסר תגובה מספק לקלופידוגרל בקרב חלק מהמטופלים

ה-FDA הוסיף הודעה אזהרה ממוסגרת (Box Warning) לעלון ה-clopidogrel (פלויקס), תכשיר נוגד צימות טסיות, לפיו יש מטופלים שמסיבות גנטיות המטבוליזם שלהם אינה “מעכלת” את התרופה (בהסבר ה-FDA מוגדר מצב כזה כ”מטבוליזם ירוד” )  באופן אפקטיבי ולכן עלולים שלא להשיג את האפקט התראופוטי הרצוי.

האזהרה תכלול עת המידע הבא:


  • אזהרה מפני מצב של מטבוליזם ירוד שאינו הופך את החומר הפעיל של קלופידוגרל להרכב הפעיל הדרוש לצורך השגת האפקט נוגד צימות הטסיות

  • הודעה על כך שקיימת בדיקה גנטית המאפשרת לזהות פערים בתפקוד האנזים CYP2C19

  • ממליץ למומחי בריאות לשקול טיפול בנוגד טסיות אחר או מתן מינון אחר של קלופידוגרל במטופלים שזוהו כבעלי מטבוליזם ירוד.

בהודעה מוסבר שבכדי שקלופידוגרל יעבד האינזימים בכבד, ובמיוחד ה-CYP2C19 חייבים להפוך את הקלופידוגרל לחומר הפעיל. במטופלים עם מטבוליזם ירוד הפיכת הקלופידוגרל לחומר הפעיל בגוף אינה מתבצעת. במטופלים אלה לקלופידוגרל אפקט קטן יותר על הטסיות ולכן היכולת להגן מפני התקפי לב, שבץ ומוות קרדיווסקולרי נמוכה יותר. ההערכה היא שבין 2-14% מהמטופלים סובלים ממטבוליזם ירוד, כשהשיעורים שונים בקבוצות אוכלוסיה וגזע שונים.

ה-FDA מציין שהצוות הרפואי צריך להיות מודע לכך שקיימת תת קבוצה עם מטבוליזם ירוד שאינה הופכת את התרופה לחומר הפעיל שלה בגוף. זה יכול לבוא לידי ביטוי באפקטיביות נמכוה שלה תרופה ובמטופלים אלה יש מקום לשקול מעבר לטיפול אחר.

ההמלצה למטופלים היא שלא להפסיק ליטול קלופידוגרל אלא אם כן הונחו כך ע”י רופאיהם.

במאי 2009 ה-FDA הוסיף מידע בעלון אודות המטבוליזם הירוד בקרב חלק ממשתמשי הקלופידוגרל. עם זאת, בהתבסס על מידע נוסף שהוערך ע”י הסוכנות האזהרה הממוסגרת שהוספה כעת נועדה להדגיש את הסיכון לאפקטיביות נמוכה בקרב המטופלים עם המטבוליזם הירוד.

למטופלים ממליץ כאמור ה-FDA שלא להפסיק ליטול את הקלופידוגרל אך לשוחח עם הרופא המטפל ולבחון את הצורך בביצוע בדיקת מטבוליזם.

לאנשי המקצוע מדגיש ה-FDA שמינון גבוה יותר של קלופידוגרל (600 מ”ג כמינון העמסה ו-150 מ”ג לתחזוקה) אמנם מעלה את האפקטביות נוגדת הטסיות אך אין עדיין מחקר המבסס גישה טיפולית זו.

להודעה המלאה של ה-FDA

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן