האם הנשים בגיל המעבר בישראל שומרות על אורח חיים בריא ? (מתוך כנס האגודה לגיל המעבר)

כיצד מתייחסות נשים ישראליות, ערביות ועולות מחבר המדינות, בתקופת גיל המעבר לבריאותן? האם דווקא בשנים הקריטיות בחייהן, המוכרות בספרות הרפואית כחלון הזדמנויות טיפולי, הן פועלות ביתר שאת לקיים אורח חיים בריא, שיסייע להן לצלוח בבריאות טובה את השנים שיבואו? ובכן לא ממש. 40% מהנשים הישראליות, בגילאים 4564 מקיימות אורח חיים בריא: נמנעות מעישון, מקפידות על דיאטה ועל פעילות גופנית. לעומתן רק 15% מהעולות מחבר המדינות ואחוז קטן (10%) מהערביות הישראליות שומרות על בריאותן. כך עולה ממחקר שבחן את השונות במאפייני בריאות שונים, בין שלוש אוכלוסיות הנשים העיקריות בישראל באמצע החיים (גילאי 45-64): ישראליות ילידות הארץ או כאלו שעלו לישראל לפני 1989. עולות מחבר המדינות לאחר 1989 וערביות ישראליות. את תוצאותיו הציגה ביום ה’ (11.3) ד”ר ליאת לרנר גבע, ממכון גרטנר בכנס השנתי של האגודה הישראלית לגיל המעבר בנשים וגברים.

חוקרי המחקר בחרו להתמקד דווקא בנשים בגילאים הללו, לאור ההמלצות לביצוע בדיקות מנע בקבוצת גיל זו, השכיחות הגוברת של מחלות כרוניות, השינויים ההורמונאליים עד לחדלון הווסת (מנופאוזה) והופעתם של מגוון תסמינים בתקופה זו בחייהן של נשים. החוקרים בחנו האם השינויים הללו גורמים לנשים לאמץ אורח חיים בריא, במטרה לתרום לבריאותן ואיכות חייהן בשנים מאוחרות יותר.

שכיחות מחלות כרוניות

במחקר נמצאו מחלות כרוניות (שבץ מוחי יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וסרטן) בשכיחות גבוהה (60%) אצל העולות מחבר המדינות. שיעורים גבוהים נצפו גם בקרב נשים ערביות ישראליות (כ-50%). אצל הישראליות עומדים שיעורי התחלואה על כ-44%.

כמה מהנשים מבקרות אצל רופאי משפחה, גיניקולוגים ורופאי שיניים?

45% מהערביות נוהגות לפנות בתכיפות גבוהה לרופא משפחה (אחת לחודש). ברופא המשפחה נועצות גם שליש מהרוסיות, ורק כ-18% מהישראליות. קרוב למחצית מהישראליות וכ-40% מהעולות עורכות בדיקות שגרה אצל גיניקולוג אחת לשנה. בהשוואה אליהן רק 20% מהערביות נבדקות אצל רופא גיניקולוג. את רופא השיניים מבקרות כ-51% מהישראליות, 42% מהרוסיות וכשליש מהערביות. ד”ר לרנר-גבע מסבירה, כי ככל הנראה העדפת רופא המשפחה על פני הגיניקולוג אצל הנשים הערביות, נעשית על רקע תרבותי.

השכלה נמוכה = מיעוט בדיקות שגרה

האם נשים מבצעות בדיקות מנע רפואיות, כמו: ממוגרפיה, פאפ, צפיפות עצם על פי ההמלצות בקבוצת הגיל? בדיקות ממוגרפיה מבצעות למעלה מ- 80% מהישראליות שגילן למעלה מ- 50. כך נוהגות גם כשני שליש מעולות חבר המדינות וכ-63% מהערביות הישראליות. כשני שליש מהישראליות וכ-65% מהעולות, בגילאי 45 54 נוהגות לערוך בדיקת פאפ לאבחון סרטן צוואר הרחם, ולעומתן רק כ-42% מהערביות. למעלה ממחצית מהישראליות, כשליש בלבד מהעולות ואחוז זעום (22%) מהערביות, נוהגות לבצע כשגרה בדיקות צפיפות עצם.

בכל המגזרים נמצא, כי הגורם העיקרי המשפיע על עריכת בדיקות מנע הוא רמת ההשכלה, וכי ככל שההשכלה נמוכה יותר כך מתמעטות בדיקות השגרה.

כאבי ראש, בעיות זיכרון, עצבנות ועלייה במשקל

מאילו תסמינים רפואיים מטרידים, אופיינים לפרק זה בחיים, סובלות הנשים? 45% מהן מתלוננות כאבי צוואר וגב, 36% כאבי ראש, 29% עצבנות, 27% גלי חום, 25% עייפות ובעיות בשינה, 24% בעיות זיכרון, 19% סחרחורות, 17% עלייה במשקל.

החוקרים מצאו, כי נשים שסבלו מדיכאון נטו לדווח יותר על תסמיני גיל המעבר. על התסמין הנפוץ ביותר בגיל המעבר גלי חום, התלוננו ודיווחו הישראליות יותר מאשר הנשים הערביות והעולות.

על אף שמקורן של רוב התופעות הרפואיות המדווחות בגיל המעבר, קצת פחות מ-30% מהישראליות נטלו טיפול הורמונלי חליפי, רק 12% מהעולות וכ-5% בלבד מהנשים הערביות.

במחקר נדגמו 814 נשים (540 ישראליות, 151 עולות מחבר המדינות לשעבר ו-123 ערביות ישראליות). השאלונים תורגמו לערבית ורוסית ונערכו ראיונות אישיים, בשפת האם, בבתיהן של המשתתפות במחקר.

מקור: רות שקדי תקשורת שיווקית

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן