מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- Movement Disorder Society, עולה כי בחולים עם מחלת צרבלרית ניוונית, פיזיותרפיה מפוקחת במשך 4 שבועות שכוללת תרגילי קואורדינציה לכל הגוף, יחד עם פיזיותרפיה ביתית פחות אינטנסיבית למשך שנה לאחר מכן הובילו לשיפור בתפקוד המוטורי והשגת יעדים של פעילויות יום יום אשר נמשכו כשנה לאחר ההתערבות.
לדברי החוקרים, למחקר חשיבות קלינית לעיסוק היומיומי בנוירולוגיה. היות ולא קיים טיפול יעיל לאטקסיה, הרופאים מסבירים לחוליהם הלוקים בתופעה כי עליהם לעסוק בפעילות גופנית ובפיזיותרפיה שתגביר את יכולות הקואורדינציה שלהם, אולם עד כה לא היה לכך ביסוס על סמך ראיות מחקריות.
לאחר המחקר הנוכחי, מסבירים החוקרים, יש בידיהם את הכלים לבסס את ההמלצות לפיזיותרפיה כך שתהפך לטיפול סטנדרטי עבור אטקסיה ניוונית.
במחקר הנוכחי, החוקרים העריכו 16 חולים עם מחלה צרבלרית ניוונית, ומצאו כי תוכנית אימוני קואורדינציה אינטנסיביים שנמשכה 4 שבועות השיגה ירידה משמעותית בתסמיני אטקסיה. החוקרים מדווחים כי לאחר שנה, שיפור זה נמשך, על אף התקדמות הדרגתית של ניוון עצבי ועל אף עצימות נמוכה יותר של אימונים ביתיים.
הממצאים מתבססים על 14 מתוך 16 החולים המקוריים (8 עם פגיעה צרבלרית ו 6 עם אטקסיה אפרנטית בעיקרה).
תוכנית האימונים האינטנסיבית כללה 3 מפגשים בני שעה בשבוע למשך 4 שבועות, שבמהלכם החולים ביצעו תרגילי שיווי משקל סטטיים ודינמיים, תנועות של כל הגוף בכדי לאמן קואורדינציה בין הגו והגפיים, שיטות למניעת נפילות ותנועות להפחתת או מניעת קונטרקטורות.
לאחר תוכנית זו שהייתה תחת פיקוח, כל החולים קיבלו לוח זמנים פרטני לאימונים ביתיים למשך שעה אחת מידי יום למשך שנה. ההשפעות הוערכו באמצעות SARA (Scale for the Assessment and Rating of Ataxia), מדד שהעריך השגת מטרות של פעילויות יומיומיות וכימת את איכות התנועה.
החוקרים מציינים כי עפ”י מדד SARA ההתקדמות הטבעית של אטקסיה צרבלרית ניוונית הינה 0.6 עד 2.5 נקודות. ממצא זה מרמז כי השיפור הממוצע המושג ע”י אימון (4.9- נקודות SARA לאחר 4 שבועות ו 3- נקודות SARA לאחר שנה בקבוצת האטקסיה הצרבלרית) הינו שווה ערך להשגת תפקוד גופני של שנתייים ומעלה של התקדמות המחלה.
נצפה יחס חיובי משמעותי בין עוצמת האימונים בתרגילי הקואורדינציה וניקוד SARA לאחר שנה (P = .01).
השיפור בתסמיני אטקסיה היה פחות משמעותי בקבוצת האטקסיה האפרנטית ולא נמשך בהערכה לטווח הארוך.
כמו כן נמצאה שמירה ניכרת על השפעות האימונים בפעילויות פרטניות של הנבדקים מבחינת פעילויות יום-יום.
הערכת שיווי משקל ע”י שימוש במדד Berg Balance הדגימה שיפור משמעותי עבור כל החולים מן הבסיס ועד ל- 4 שבועות לאחר ההתערבות, ועל אף שירידה משמעותית נצפתה בהערכה לטווח הארוך, ניקוד מדד Berg Balance נותר מעט גבוה יותר לאחר שנה בהשוואה לניקוד הבסיסי (P = .24).
החוקרים מציינים כי שיפור ספציפי במדדי שיווי משקל וקואורדינציה אינו סביר שנבע ממנגנונים בלתי ספציפיים כגון שיפור בסיבולת לב-ריאה.
החוקרים מדגישים כי קיוו כי היתרונות של תוכנית ארבעת השבועות יישמרו לפחות בקבוצת האטקסיה הצרבלרית, אולם עלו בהם ספקות בעניין לאור אופייה המתקדם של מחלה נוירודגנרטיבית זו. על כן הממצא שהראה על שיפור, גם אם קטן, בחולים אלו הביא לסיפוק רב בקרב החוקרים.
לטענת המומחים, מדובר בטכניקות פיזיותרפיה מועילות עבור החולים, אולם הן מוגבלות לאור העובדה שמדובר במחלות נוירודגנרטיביות המתקדמות לאורך השנים, על כן רק התמדה בשיטות אינטנסיביות תוביל לכך שהשיפור לא ידעך.
מתוך כנס ה- Movement Disorder Society 14th International Congress of Parkinson’s Disease and Movement Disorders, שנערך ביוני 2010, בבואנוס איירס, ארגנטינה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!