הידיעה הוכנה בהמלצתה של דלית וייסמן, עורכת מדור תזונה
לאורך שלוש המאות הקודמות הביאו תגליות תזונתיות לשינויים מרחיקי לכת במניעת מחלות, החל מויטמין C במניעת צפדינה, דרך תיאמין במניעת בריברי, ניאצין במניעת פלגרה, ויטמין D במניעת רככת, ועד ברזל במניעת אנמיה ויוד במניעת זפקת.
לקראת אמצע המאה ה- 20, החלו ההנחיות התזונתיות לשמש לא רק למניעת חסרים תזונתיים, כי אם גם למניעת מחלות כרוניות, דוגמת סוכרת, השמנת יתר, תחלואה קרדיו-וסקולארית וסרטן.
עיקר ההנחיות התזונתיות, גם לקראת סוף המאה ה- 20 התמקדו באבות מזון ומרכיבים תזונתיים עיקריים. אולם, הגישה עליה התבססו הנחיות לתיקון חסרים תזונתיים, לא הוכחה כה יעילה במניעת מחלות כרוניות. תרגום מטרות המבוססות על מרכיבים תזונתיים לציבור הודגם כמשימה קשה.
פרט למספר יוצאי דופן (דוגמת שומן מסוג אומגה 3, שומן טראנס או מלח), לרוב מרכיבי התזונה אין השפעה עצמאית רבה וישירה על מחלות כרוניות.
בשונה ממרכיבי תזונה מבודדים, למאכלים ודפוסי אכילה מסוימים השפעה ניכרת על הסיכון למחלות כרוניות, כפי שהדגימו עוקבות פרוספקטיביות ומחקרי ביקורת גדולים.
צריכת פירות, ירקות, דגנים מלאים ואגוזים נקשרת באופן עקבי עם סיכון מופחת למחלות. צריכת דגים מפחיתה סיכון לתחלואה קרדיו-וסקולארית. מאידך, בשר מעובד, אוכל מוכן, מזון מהיר ומשקאות ממותקים מעלים סיכון למחלות כרוניות שונות. השפעות אלו של המזונות משקפות ככל הנראה תרומה מורכבת וסינרגיסטית של מבנה במזון, דרכי הכנתו, תכולת השומנים בו, האינדקס הגליקמי שלו, סוג החלבון בו ועוד.
דפוסי אכילה בריאים שמים דגש על אכילת דגנים מלאים, מזון מעובד מינימאלית, שמן ירקות, עם מעט מזון מעובד או משקאות ממותקים. דפוסי אכילה שכאלו מביאים, באופן טבעי, לתזונה המכילה פחות מלח, שומן טראנס, שומן רווי, פחמימות מעובדות ותוספות סוכר, ויותר שומנים לא רוויים, סיבים, נוגדי חמצון, מינראלים ופיטוכמיקאלים.
כך, התמקדות במאכלים ולא במרכיבי תזונה מגבירה את הסיכוי לצרוך מרכיבי תזונה בריאים יותר וכך מפחיתה סיכון למחלות כרוניות.
תעשיית המזון נוטה להשתמש בגישת מרכיבי התזונה למטרות שישרתו את האינטרסים שלה. התעשיות מעשירות מזונות מעובדים דוגמת דגני בוקר ומשקאות ממותקים במרכיבי תזונה נבחרים, וכך מגדירה אותם כמזינים ובריאים. תכסיסי השיווק הללו אינם מובילים לכל יתרון לבריאות הציבור, ויתרה מכך עלולים אף ליצור נזק.
משמעות מעבר להנחיות המבוססות על מזונות במקום על מרכיבי תזונה אינה זניחת עשורים של מדע תזונתי. אין להתעלם מדרישות תזונתיות ביולוגיות, אלא להשתמש בהן לטובת ביסוס הנחיות על סמך מזונות, בייחוד בקרב אוכלוסיות או איזורים עם חסרים במזון או חסרים קליניים במרכיבים תזונתיים.
המצב הנוכחי בו הנחיות מבוססות על מרכיבים תזונתיים, מוביל לבלבול, ומסיח את דעת הציבור משיטות יעילות יותר. כך, הציבור נוטה לחפש מזונות שיכילו מרכיבים תזונתיים מסוימים (אשר לעתים רבות מוספים מלאכותית), במקום לדאוג לתזונה מלאה ואיכותית.
יש להחליף מטרות המכוונות למרכיבי תזונה בכאלו המבוססות על התזונה כולה. שינוי שכזה יקל על תרגום המשמעויות לציבור, יתאים להתקדמויות מדעיות במניעת מחלות כרוניות, יצמצם תכסיסים של תעשיות המזון ויתקן תפיסות לקויות של הציבור באשר לתזונה בריאה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!