שליטה אינטנסיבית בערכי לחץ הדם אינה מאטה מחלה כלייתית בחולים שחורים (מתוך NEJM)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון New England Journal of Medicine (NEJM) עולה כי שליטה אינטנסיבית בלחץ הדם אינה בעלת השפעה על מחלה כלייתית, אם כי נראה כי ישנה תועלת אפשרית עבור חולים המראים עדות לפרוטאינוריה.

החוקרים מסבירים כי לחץ דם גובר נקשרה להתקדמות מחלת כליות כרונית ומחלת כליות סופנית (End-stage renal disease, ESRD), ואולם לא ברור לדבריהם שמא שליטה אינטנסיבית בלחץ הדם אכן מעכבת את התקדמותה של מחלת כליות כרונית בקרב חולים שחורים.

לשם כך, גויסו למחקרם זה 1,094 חולים שחורים עם מחלת כליות היפרטנסיבית כרונית אשר הוקצו לקבל טיפול לשליטה המקובלת בערכי לחץ הדם או לחילופין שליטה אינטנסיבית. במהלך שלב זה של המחקר, לחץ הדם הממוצע היה 130/78 mmHg בקבוצת השליטה האינטנסיבית ו-141/86 mmHg בקבוצת הטיפול המקובל.

לאחר שלב זה של המחקר, החולים נתבקשו לעבור לשלב העוקבה, בו יעד לחץ הדם היה פחות מ-130/80 mmHg. החוקרים עקבו אחר החולים למשך 8.8 עד 12.2 שנים. במהלך פרק זמן זה, היו לחצי הדם הממוצעים לדבריהם 131/78 mmHg ו-134/78 בקבוצות אלו, בהתאמה.

החוקרים מדווחים כי בכל אחד משני שלבי המחקר האמורים, לא נצפה הבדל מובהק בין הקבוצות ביסח לסיכון לתוצא העיקרי, אשר הוגדר כהכפלת ערך הקריאטינין ההתחלתי בסרום, אבחנה של ESRD או תמותה (HR בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, 0.91; p=0.27). עם זאת, ההשפעות נבדלו על פי הערכים הבסיסיים של פרוטאינוריה (p=0.02 לאינטראקציה), עם תועלת אפשרית עבור אלו שהראו פרוטאינוריה בתחילת המעקב, אשר הוגדרה כיחס חלבון לקריאטינין של למעלה מ-0.22 (HR, 0.73; p=0.01).

החוקרים מוסיפים כי שליטה אינטנסיבית בלחץ הדם לא הייתה בעלת השפעה משמעותית או מתמשכת בקרב חולים עם יחס חלבון לקריאטינין של 0.22 ומטה. בסך הכל, הם מציינים, קשה לנסח טענה ברורה ובעלת סבירות ביולוגית לפיה קיימת אינטראקציה איכותית בין הנזק בחולים ללא פרוטאינוריה ובין התועלת הנצפית בקרב אלו עם פרוטאינוריה.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, מציינת מומחית בתחום כי חולים עם יחס חלבון לקריאטינין גבוה יותר היו במחקר זה מעט צעירים יותר, וכי ניתן לטעון כי סבלו לפיכך מפחות מחלה וסקולארית ופחות דלקת, ולכן יכלו להרוויח כתוצאה משליטה בלחץ הדם. בהינתן חשיבותה של הפרוטאינוריה כמנבאת את התקדמות המחלה, מחקר זה נופח תקווה לדבריה ברעיון לפיו טיפול אינטנסיבי עשוי לשפר את התוצאות הכלייתיות בחולים שחורים הסובלים מיתר לחץ דם, מחלת כליות כרונית ומיקרואלבומינוריה.

N Engl J Med. 2010;363:918-929, 974-976

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן