ההשפעה ארוכת הטווח של Dexrazoxane להגנה על הלב בילדים עם ALL המטופלים ב-Doxorubicin (מתוך Lancet Oncology)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Lancet Oncology עולה כי טיפול ב- Dexrazoxane (קרדיוקסאן) מספק הגנה לבבית ארוכת טווח, ללא פגיעה ביעילות הטיפול בילדים עם ALL (Acute Lymphoblastic Leukemia) בסיכון גבוה, המטופלים ב-Doxorubicin (דוקסורוביצין).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תועד קשר בין קרדיומיופתיה ובין טיפול ב-Doxorubicin ומתן Dexrazoxane מצמצם את הפגיעה הלבבית במהלך הטיפול ב-Doxorubicin בילדים עם ALL. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של Dexrazoxane על המצב הלבבי של ילדים ששרדו ALL בסיכון גבוה, חמש שנים לאחר השלמת הטיפול ב-Doxorubicin.

המחקר כלל ילדים ממרכזים רפואיים בארה”ב, קנדה ופורטו-ריקו, בתקופה שבין ינואר 1996 ועד ספטמבר 2000. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בעשר מנות של Doxorubicin במינון 30 מ”ג למ”ר בלבד, או לטיפול במינון זהה של Doxorubicin לאחר טיפול ב- Dexrazoxane במינון 300 מ”ג למ”ר. יעדי הסיום העיקריים של המחקר היו הפרעות מאוחרות בתפקוד ובמבנה החדר השמאלי, כפי שנקבע על-פי בדיקת אקו-לב.

מבין 100 הילדים שטופלו ב-Doxorubicin, 66 היו זמינים למחקר ומבין 105 המטופלים ב-Doxorubicin ו- Dexrazoxane, 86 היו זמינים למחקר.

חמש שנים לאחר השלמת הטיפול ב-Doxorubicin, ממוצע סטיות התקן (Z Score) של קוטר החדר השמאלי בסוף-סיסטולה ו-LVFS (Left Ventricular Fractional Shortening) היו גרועים יותר באופן מובהק סטטיסטית, בהשוואה למדדים התקינים בילדים שטופלו ב-Doxorubicin בלבד (LVFS = -0.82, End-Systolic Dimension = 0.57).

ההשפעה המגנה של Dexrazoxane, בהשוואה לטיפול ב-Doxorubicin בלבד, על עובי דופן החדר השמאלי (הבדל בין הקבוצות: 0.47) ויחס עובי-קוטר (0.66) היו המאפיינים היחידים שהיו מובהקים סטטיסטית לאחר חמש שנים.

מניתוח סטטיסטי עולה כי Dexrazoxane (p=0.04) סיפק הגנה על מדדי LVFS לאחר חמש שנים בבנות (1.17), אך לא בבנים (0.10-). כמו כן, עולה כי Dexrazoxane סיפק הגנה על יחס עובי-קוטר של חדר שמאל לאחר חמש שנים בבנות (1.15), אך לא בבנים (0.19).

עם חציון מעקב להישנות ותמותה של 8.7 שנים, שיעורי ההישרדות ללא-אירועים עמדו על 77% בילדים שטופלו ב-Doxorubicin בלבד, ו-76% באלו שטופלו ב-Doxorubicin ו- Dexrazoxane (p=0.99).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ל- Dexrazoxane הגנה לבבית ארוכת טווח בילדים עם ALL המטופלים ב-Doxorubicin, ללא פגיעה בתועלת הטיפול התרופתי. מתוצאות המחקר עולה כי ההשפעה המגנה הייתה בולטת יותר בבנות מאשר בבנים.

Lancet Oncology early online publication, 16 September 2010

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן