האם הטיפול ה”מנצח” בדיכאון הוא השילוב התרופתי ? /מאמר אורח מאת ד”ר סטולר משה (*)

לאחרונה הופיע מאמר מערכת (1) חשוב בעיתון היוקרתי בפסיכיאטריה Am J Psychiatry אשר בו מציגים      Blier et al. תוצאות מחקר לגבי שימוש בשלושה שילובים של תרופות מוכרות לטיפול בדיכאון.

כל השילובים כללו את התרופה mirtazapine (מירו, רמרון וכו’) ביחד עם כל אחת מהתרופות הבאות: fluoxetine, (פרוזק, פלוטין, פריזמה וכו’), bupropion (וולבוטרין וכו’) venlafaxine, (ויאפקס XR, אפקסור, ונלה וכו’) .

שילובים אלו נבדקו לעומת שימוש ב fluoxetine (פרוזק, פלוטין, פריזמה וכו’), כתרופה בודדת.

התוצאה המשמעותית מבחינה סטטיסטית הייתה שהשילוב של mirtazapine (מירו, רמרון, וכו’) עם venlafaxine (ויאפקס XR, אפקסור, ונלה וכו’) היה הטוב ביותר לעומת שאר השילובים.

היתרון בלט עוד יותר בהשוואת שילוב זה מול שימוש ב fluoxetine (פרוזק, פלוטין, פריזמה וכו’) כתרופה יחידה.

ההישג הטיפולי שנבדק היה לגבי רמיסיה ממושכת אשר הושגה ב 58% בשילוב המצליח לעומת 46% ו 52% בשילובים האחרים, ו 25% בשימוש בתרופה יחידה.

לציין שמחקר זה עוסק בשאלה מעשית חשובה האם כדאי לטפל בדיכאון ע”י שילוב של תרופות. התרופות שהשתתפו במחקר נפוצות ומוכרות בשימוש רב גם בארץ. דיכאון היא מחלה נפוצה ביותר אשר עלולה לפגוע בכל איש חמישי במהלך חייו בעוצמה קלינית, כלומר בעוצמה שמצדיקה אבחנה וטיפול רפואי. החולה בדיכאון עלול להיפגע בתשתיות חברה, משפחה, לימודים, תעסוקה וכו’, וזאת בנוסף לסבל הסובייקטיבי המשמעותי ומכאן החשיבות הרבה בטיפול תרופתי יעיל.

הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון משיג תוצאה טיפולית טובה בערך בשני שליש מהמטופלים. בהתאם, הרופאים והחוקרים ממשיכים לחפש אחר הדרך היעילה ביותר לטיפול בדיכאון לרבות שילוב תרופתי כפי שנבדק במחקר זה.

בנוסף חשוב לציין שהמדד הבולט להצלחה במחקר זה היה בהשגת sustained response כלומר בתגובה יציבה וממושכת לטיפול התרופתי. בהקשר זה יש לציין שבטיפול בחולה הדיכאוני אין אנו מסתפקים בתגובה ראשונית טובה לטיפול התרופתי אלא מעוניינים בתגובה שתישמר לאורך זמן ומכאן חשיבותה המעשית הרבה של התוצאה במחקר זה.

לציין שממילא רופאים רבים משתמשים לעיתים בשילוב תרופות מסוג זה בעיקר כאשר טיפול בתרופה יחידה לא מספיק. חלק מהרופאים משתמשים בתוספת mirtazapine (מירו, רמרון, וכו’) כדי להשיג שיפור בשינה תוך ניצול מבוקר של הישנוניות המתלווה בחלק ניכר מהמטופלים בתרופה זו.

מחבר המחקר מעלה את השאלה האם התועלת היא דווקא מכך שהשילוב כלל בכל המקרים את התרופה  mirtazapine (מירו, רמרון, וכו’) או שגם שילובים מסוג זה עם תרופה אחרת יכלו להשיג תוצאה טובה.

מחבר המחקר ממליץ שלמרות התוצאות המעודדות הנ”ל אין למהר ולהשתמש בשילוב זה אלא רק כצעד שני או שלישי כלומר כאשר לא הצליח הטיפול ע”י שתי תרופות בניסיון טיפולי מלא בנפרד.

כמו כן מוזכרת הסכנה שקיימת לגבי אפשרות עלייה במשקל וישנוניות בשילובים הנ”ל.

לציין שסכנת ישנוניות ועליה במשקל נפוצה יותר בתרופה mirtazapine (מירו, רמרון, וכו’).

לסיכום, רופאים בכל מקצועות הרפואה אינם ששים לשלב תרופות מאחר וקשה לדעת בהמשך ממה השיפור או לחילופין ממה נגרמו תופעות לוואי במידה והופיעו. עם זאת, במקרים שבהם הטיפול לא השיג את מטרתו בהחלט חשוב לבחון שימוש מבוקר ומבוסס מחקר בשילוב תרופתי.

(*) הכותב הוא פסיכיאטר בכיר

(1) Blier P, Ward HE, Tremblay P, Laberge L, Hébert C, Bergeron R: Combination of antidepressant medications from treatment initiation for major depressive disorder: a double-blind randomized study. Am J Psychiatry 2010; 167:281288

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן