מקומן של מרפאות עמוד-שדרה בניהול אחות מומחית (J Advanced Nurs)

מרפאות לייעוץ כירורגי בנושא עמוד-שדרה בניהול אחיות מומחיות הן יעילות וישימות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת נובמבר של Journal of Advanced Nursing.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זמני ההמתנה במרפאות מומחים במערכת הבריאות הציבורית ברחבי העולם הם ארוכים, וגורמים לדחק נפשי ניכר בקרב החולים הנדרשים להמתין למידע נוסף וטיפול במצבם. כאבי גב עשויים לגרום למטרד רב וכ-85% מהאוכלוסייה צפוי לסבול מכאבי גב בשלב מסוים במהלך חייהם. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם מרפאה בראשות אחות מומחית עשויה לזרז את האבחנה והטיפול בחולים עם מחלות מסוימות של עמוד השדרה. בנוסף, החוקרים ביקשו לבחון את שביעות הרצון של החולים והדיוק הקליני עם טיפול בידי אחות מומחית לא-כירורגית בחולים שנבחרו.

במרפאה אמבולטורית לייעוץ בנושא הפרעות עמוד-שדרה בניהול אחות מומחית, כל החולים שנבחרו עברו הערכה ע”י אחות מומחית בשנת 2008 והשלימו שאלון להערכת שביעות רצון. המנתח בדק את כל 177 החולים במטרה לאשר או לשנות את האבחנה והטיפול. המצבים כללו בלט דיסק, היצרות תעלת השדרה ומחלת דיסק ניוונית.

הזמן הממוצע מההפניה עד להערכה במרפאה עמד על 12 שבועות במרפאות בראשות אחות-מומחית, בהשוואה ל-10-52 שבועות במרפאות קונבנציונאליות. האבחנה הקלינית של האחות המומחית עלתה בקנה אחד עם זו של הכירורג ב-100% מהמקרים, ותכנית הטיפול תאמה ב-95% מהמקרים.

החוקרים סבורים כי מהמחקר עולה כי אחות מומחית עשויה לשמש כמקור יעיל ומועיל למתן ייעוץ רפואי לחולים הזקוקים לטיפול ספציפי. למרות שרמת הכישורים שונה מאחות אחת לאחרת, רופאים יכולים לעבוד איתן בכדי לפתח מיומנות בתחום המומחיות.

מהשאלונים עולה כי 97% מהחולים היו שבעי רצון מהייעוץ, 94% היו מרוצים מהיקף הבדיקה ורק 26% העדיפו להמתין זמן רב יותר לייעוץ של המנתח.

מגבלות המחקר כוללות את משך הזמן הרב שחולים המתינו לייעוץ לקראת תום המחקר, זמני ההמתנה לאחות מומחית התקרבו לאלו של זמני ההמתנה למנתחי עמוד-שדרה. יתרה מזאת, חולים שנזקקו למעקב נוסף נבדקו ישירות ע”י הכירורג.

J Advanced Nurs. 2010;66

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן