משה”ב מפרסם היום לקט נתונים סטטיסטטיים ממערכת הבריאות.
אחד הנתונים הבולטים הוא העלייה בתוחלת החייים בעשור האחרון: בשנת 2000 תוחלת החיים של גבר בישראל הייתה 76.7 ובשנת 2009 היא עלתה ל-79.7 שנים. בנשים הייתה עלייה מ-80.9 ל-83.5 . חשוב לציין שתוחלת החיים בישראל גבוהה מעט מהממוצע של מדינות OECD .
נתון מעודד נוסף הוא הירידה בשיעור פטירת תנווקת: ירידה מ-5.5 ל-1000 לידות ב-2000 ל-3.5 ב-2009.
סיבת המוות המובילה בגברים ונשים היא סרטן (77 ו-74 ך-100,000 נפש בהתאמה) ולאחר מכן מחלות לב (38 ו-18 ).
בדו”ח גם נתוני משאבי אנוש, מהם עולה שהקהיליה הרפואית מונה כיום כ-100,000 איש מהם כ-25,000 רופאים, 42,000 אחיות, 6,000 רוקחים, 7,000 עובדי מעבדה ו-4,300 פסיכולוגים.
אפשר לראות גם שבהשוואה למדינות OECD ששיעור הרופאים לנפש בישראל גבוה מעט מהממוצע: 3.39 ל-1000 נפשות בהשוואה ל-3.05 .
מבחינת מיטות אישפוז ניתן לראות שלא היה שינוי ב-5 השנים האחרונות וכמות המיטות נותרה על כ-43,000. מדאיג בסעיף זה גם הפער מול מדינות OECD : ממוצע של 2 מיטות ל-1000 נפש בהשוואה ל-3.3 ב-OECD.
מבחינת ההוצאה על הבריאות כשיעור מהתוצר הגלמי הלאומי השיעור הוא 7.8% (בהשוואה ל-16% בארה”ב ו-5.9% במקסיקו) וזהו נתון סביר אך שיעור המימון הפרטי בהוצאה על הבריאות הוא מהגבוהים בעולם ועומד על מעל 40% עם מגמת עלייה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!