מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר המקוון של ירחון American Journal of Cardiology עולה כי שילוב של נתוני ציר גל ה-P ומשך מקטע ה-QRS מבדיקות אק”ג עשוי לספק קריטריונים נוספים לאבחון של אמפיזמה. החוקרים טוענים כי באמצעות הקריטריונים המורחבים אותם מציעים בעבודתם זו, עשויים הקלינאים לזהות במהירות אם קיים מצב זה בחולה.
החוקרים מסבירים כי אמפיזמה מכל פתוגנזה שהיא נקשרה זה מכבר בוונטריקליזציה של ציר ה-P הקדמי בחולים בגיל העולה על 45 שנים. הם מזכירים כי נבדקים בריאים צעירים יותר, ובייחוד ילדים, מראים את נטיות ווקטור גל ה-P באופן תקין. בנוסף, הם מציינים כי בעבודות שפורסמו כבר מסוף שנות החמישים של המאה הקודמת דווח על קורלציה בין שינויים באק”ג ובין דרגה המחלה הריאתית החסימתית.
במטרה לבחון את שילוב המדדים הנוכחי, בחנו החוקרים 50 תרשימי אק”ג יומיים עוקבים בהם נצפה קצב סינוס וציר גל P העולה על 60 מעלות, השייכים לחולים בגיל ממוצע של 65 שנים. התרשימים הושוו לאלו של מספר זהה של נבדקים עם ציר גל P של פחות מ-60 מעלות.
החוקרים מדווחים כי אלו שהראו גל P אנכי היו בעלי היארעות גבוהה משמעותית וניכרת של אמפיזמה בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת (86% לעומת 4% בלבד). לדבריהם, הרגישות של ציר גל P גבוה מ-60 מעלות הייתה 96% והסגוליות 87% באבחון של אמפיזמה.
במקרים של אמפיזמה, מוסיפים החוקרים, משך מקטע ה-QRS הממוצע היה קצר בצורה מובהקת (78 מילישניות לעומת 89 מילישניות). השילוב של משך QRS הקצר מ-75 מילישניות וציר גל P של למעלה מ-60 מעלות הביא את הבדיקה לרגישות של 100%, אם כי הסגוליות ירדה ל-33%. השימוש בסף QRS של פחות מתשעים מילישניות הביא אף הוא לרגישות של 100%, אולם לסגוליות של 43%.
לבסוף, מזכירים החוקרים כי הסדרה שמתוארת הינה קטנה באופן יחסי, וכי כעת עובדת קבוצתם על סדרה נרחבת יותר, לרבות קורלציה עם כימות מידת האמפיזמה על פי MRI, דבר שנעשה אפשרי רק לאחרונה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!