מה הקשר בין טסטוסטרון לבין תנגודת לאינסולין? (מתוך Diabetes Care)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של כתב העת Diabetes Care עולה כי טיפול בטסטוסטרון עורי עשוי לשפר תנגודת לאינסולין בגברים עם היפוגונדיזם וסכרת סוג 2 ואו תסמונת מטבולית.

במחקר רב מרכזי, פרוספקטיבי, אקראי, כפול-סמיות, מבוקר-פלצבו זה השתתפו 220 גברים עם היפוגונדיזם וסכרת סוג 2 ואו תסמונת מטבולית. הגברים טופלו בג’ל טסטוסטרון 2% עורי במשך 12 חודשים. החוקרים עקבו אחר התנגודת לאינסולין בגברים אלה, כמו גם אחר איזון הסוכר, רמות שומנים בדם ותפקוד מיני.

* החוקרים מצאו כי הטיפול בטסטוסטרון הוריד את התנגודת לאינסולין ב-15.2% לאחר 6 חודשי טיפול (P=0.018 ), ו-16.4% לאחר 12 חודשי טיפול (P=0.006 ) בכל הגברים.

* בגברים עם סכרת סוג 2 איזון הסוכר היה טוב יותר בקבוצה אשר טופלה בטסטוסטרון יחסית לקבוצת הפלצבו לאחר 9 חודשי טיפול (הבדל ב-HbA1c של 0.446%, P=0.035 ).

* בקבוצות מטופלים נבחרות נמצא שיפור ברמת LDL , רמת lipoprotein a , מבנה גוף, חשק מיני ותפקוד מיני.

* לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות בהארעות תופעות לוואי בכלל ותופעות לוואי חמורות בפרט. רב תופעות הלוואי (מעל 95%) היו קלות או בינוניות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בג’ל טסטוסטרון עורי במשך 6 חודשים הדגים שיפור בתנגודת לאינסולין במטופלים עם היפוגונדיזם וסכרת סוג 2 ואו תסמונת מטבולית.

Diabetes Care, March 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן