מסקירת מאגר נתונים משבדיה שנאספו במהלך תקופה של למעלה מ-12 שנים עולה כי הגברת השימוש בטיפולים מבוססי-ראיות והקפדה על קווים מנחים לטיפול בחולים עם אטם לבבי ועליית מקטע ST מלווה בשיעורי הישרדות טובים יותר לטווח הקצר ולטווח הארוך.
מחקרים קודמים הדגימו את היעילות והבטיחות של התערבויות שונות, הן טיפולי רה-פרפוזיה והן טיפולים מניעתיים ארוכי-טווח. במאמר הנוכחי התבססו החוקרים על נתונים ממאגר נתונים משבדיה במטרה לתאר את ההיענות לטיפולים חדשים במהלך 12 שנים ואת ההשפעה על שיעורי ההישרדות בטווח הקצר ובטווח הארוך.
במהלך 12 שנות המחקר, המאגר כלל למעלה מ-61,000 חולים עם אירוע ראשון של אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. במהלך התקופה, נרשמה עליה בשיעור הטיפולים במסגרת אשפוז שהביאו לשיפור בתוצאות: טיפולי רה-פרפוזיה (תרומבוליזה או PCI) עלו מ-66% ל-79%, שיעורי PCI ראשוני עלו מ-12% ל-61%, רה-וסקולריזציה כלשהי (PCI או ניתוח מעקפים) בתוך שבועיים עלו מ-10% ל-84%, והטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי GpIIb/IIIa עלה מ-0% ל-55%. בדומה, השימוש בתרופות בעלות יעילות מוכחת עלה עם הזמן: הטיפול באספירין, קלופידוגרל, חסמי ביתא, סטטינים, מעכבי ACE או ARB עלו במהלך תקופת המחקר.
באשר לשיעורי התמותה מדווחים החוקרים על ירידה בכל נקודות הזמן. שיעורי התמותה באשפוז ירדו מ-12.5% ל-7.2%; לאחר 30 ימים ירדו שיעורי התמותה מ-15% ל-8.6%; ולאחר שנה אחת שיעורי התמותה ירדו מ-21% ל-13.3%. לאחר תקנון, עדיין נותרה מגמה עקבית עם ירידה בשיעורי התמותה במהלך השנים. מניתוח שיעורי ההישרדות לאחר 12 שנים עולה כי הירידה בתמותה נותרה עקבית עם הזמן.
החוקרים מציינים כי הייתה שונות נרחבת בין בתי חולים שונים בהקפדה על הקווים המנחים לטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!