במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ותחלואה קרדיווסקולארית או סוכרת, התגובה לטיפול ב- Vortioxetine (ברינטליקס) דומה לזו שתועדה באוכלוסייה רחבה יותר עם הפרעת דיכאון מג’ורי. הטיפול ב- Vortioxetine היה בטוח ונסבל היטב, ללא תופעות לוואי בלתי-צפויות באוכלוסיות אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול ב- Vortioxetine יעיל להקלה על תסמינים סומאטיים בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי, אך אין מידע רב אודות השפעות הטיפול להקלה על תסמיני דיכאון בחולים הסובלים גם ממחלות גופניות נפוצות.
החוקרים אספו נתונים מ-13 מחקרים אקראיים ומבוקרי פלסבו שבחנו את היעילות והבטיחות של Vortioxetine במינונים של 5-20 מ”ג ביום במבוגרים עם הפרעת דיכאון מג’ורי בשילוב עם תחלואה גופנית יציבה. מדד MADRS (Montgomery-Asberg Depression Rating Scale) שימש להערכת היעילות של הטיפול.
מבין 5,982 חולים שנכללו במאגר הנתונים, 963 (16.1%) נשאו אבחנה של מחלה קרדיווסקולארית, 152 (2.5%) אובחנו עם סוכרת ו-26 (0.4%) סבלו ממחלת ריאות חסימתית כרונית. לאחר 8 שבועות, ההבדלים הממוצעים במדד MADRS בין מטופלים ב- Vortioxetine וחולים בזרוע הפלסבו עמדו על 2.7- (p=0.0002) נקודות באלו עם מחלה קרדיווסקולארית, 4.0- (p=0.03) בחולי סוכרת ו-6.2- (p=0.36) בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית.
שיעור ודפוס תופעות הלוואי היה דומה בתתי הקבוצות של חולים עם מחלות רקע ותאם לפרופיל הצפוי של הטיפול ב-Vortioxetine.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות, בטיחות וסבילות הטיפול ב- Vortioxetine בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ותחלואה קרדיווסקולארית או סוכרת, אשר רובם נטלו תרופות רבות נוספות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!